רוצה להתחיל ללמוד אבל מפחד שבגילי זה מאוחר מדיי, איך לא להתייאש? או שעדיף לוותר?

הי לכולם, אני כיום בן 26 וחצי, התחלתי מכינה להנדסה במכללה בתחילת הקורונה, עד היום אני שם, עברו כבר שנתיים, וזה מרגיש שאני אשאר עוד שנה, אני רוצה לשמוע מה דעתכם, אז אספר קצת עליי
סיימתי לימודים עם בגרות שחסר בה רק מתמטיקה, עוד לפני הצבא היה לי חלום להיות מהנדס לאחר הטיול שאחרי הצבא. לאחר הצבא טסתי לטיול של 3 חודשים בדרום אמריקה וניסיתי אחכ קצת "עגלות" בצפון אמריקה,יותר כדי לראות עולם, אז התחילה הקורונה, וזה הרגיש לי לטובה.. כי פחות אהבתי מכירות, והחשק ללמוד גבר.. אז בדיוק כמו שתכננתי בחסדי השם התחלתי ללמוד. בו זמנית השלמתי את הבגרות האחרונה במטמטיקה של 3 יחי בציון עובר על הקסקס מה שנקרא, אך יחסית אליי הסיפוק היה ענק. השגתי בגרות.
הפעם הראשונה שפתרתי משוואה פשוטה ביותר הייתה במכינה בגיל 24, הסיפוק היה מדהים, ומאז ועד היום אני מאוהב בפיסיקה ומתמטיקה פחות, אבל בכל מקרה בכל פעם שאני מתמודד מול תרגיל אני עסוק אך ורק בו, ולא מעניין אותי שום דבר באותם שעות, משתדל לאכול (באיחור) בשביל "לחיות" וממשיך הלאה..
במידה ולא הייתי בפער מהגיל שלי ביחס לממוצע של סטודנטים להנדסה בישראל, הייתי נהנה מכל רגע ומכל תרגיל ברמה אחרת.
התחלתי לצאת עם מישהי והיא נותנת לי הרגשה טובה שהכל טוב מבחינת הגיל אבל אני מרגיש את הלחץ שלה מזה שאני תקוע במכינה, יש לי חבר שכבר תקתק לימודים במדעי המחשב, מטיף לי : אחי תעשה קורס שחרר, כמה חברה שלך תחכה לך, ובכללי אני נורא מבולבל ותמים למצב בישראל, מצד אחד תמיד ידעו לומר לי :לך תעשה טיול.. שחרר יהיה לך זמן להכל, מזה משנה אם תתעכב שנתיים או שנה,
מצד אחר תמיד שמעתי גם: תנצל את שנות ה20 , זה שלב הבנייה שלך לכל החיים !
כן, דיעות של אנשים מאוד נתפסים אצלי, אך אני עקשן מאוד, הנדסה זה החלום שלי, אני נהנה גם מהלימוד ומהעומק ברמה אחרת, וגם מהמקצוע שאשיג בעזרת השם..
עוד לפני שהתחלתי, הכנתי את עצמי שאתעכב שנה, שנתיים או 3 אפילו, ולכן אני מצד עצמי מרגיש שאני מסוגל לסחוב עוד שנה במכינה, אבל מצד שני תמיד קיים בי החשש שאולי אני יכול להפסיד משהו גורלי וחשוב יותר, זה מתסכל נורא..
דא זה לא שהשיטת לימוד שלי לא טובה..כי אני רואה כמה השתפתרתי מאותו ילד שהייתי ביוני 20 שרק התחלתי, אלא שכמו שסיפרתי, לעולם לא התעסקתי במטמטיקה ופיזיקה לפני, ועכשיו כשאני סמסטר אחרון לפני התואר, (מתוך 3: הכנה למכינה, ושנתית א' וב') אני מכיר עוד חומר שחדש לי לראשונה, ולא מוריד חלודה כמו כולם בערך.
בנוסף לכל שה הורי חלשים מבוגרים, מה שמצריך ממני עזרה בבית, אני למזלי כר בבית של ההורים, אך לא עובד.. כדי ללמוד.
אז אשמח מה לדעתכם אוכל לעשות, איך לא להתייאש, ואולי או האם כדאי לוותר ?