אהבתי אותה יותר מאת עצמי אבל לא הרגשתי נאהב ונפרדנו, עצוב מאוד, מה דעתכם?

אהלן,

מתוסכל מאוד
קצת עלי בן 28 לא חסר לי כלום בחיים חוץ מבחורה שאוכל להקים בית שזה החלום שלי.

הייתי בזוגיות לא הכי קלה עם בחורה כ9 חודש, השקעתי עליה המון רגשית וכספית, היא הבחורה שאהבתי אותה יותר מאת עצמי, הייתי חושב עליה 24/7 הייתה החברה הכי טובה שלי אהבתי אותה יותר מכל דבר אחר בעולם,
ולפניה היו לי עוד זוגיות של שנים.

* למה אהבתי אותה אז? אהבתי את הפתיחות שלי איתה, את זה שאם אני איתה והיא לא עם הטלפון או עם חברות או המשפחה שלה, אנחנו יכולים לדבר שעות, ולצחוק, אדם שאני יודע שאני יכול להיות איתו עשרות של שנים ואני תמיד יהנה להיות איתו וארגיש טוב איתו.

אבל מעבר לזה שום דבר, ולא מה שאני מצפה מבת הזוג שלי,
*מה אני מצפה מבת זוג שלי כלפי? שתשים אותי בסדר ראש העדיפויות (ואני אחד כזה שקודם כל זה הבת זוג שלו לפני משפחה, חברים), שאני חולה בבית לבד עם 40 מעלות היא תיהיה שם ולא תלך עם חברות שפוגשת פעמיים שלוש בשבוע, שתקדיש זמן לזוגיות שלנו, שתעזוב את הטלפון שאנחנו ייחד, שתדאג לי בדברים הקטנים באוכל בשתייה בדאגה, ולשאול לשלומי, ולהרים טלפונים, ולחבק ולנשק יותר, בליזום יותר לשכב.
ניהול ריבים וויכוחים, להבין שלפעמים יש דברים שהבן זוג לא ירצה או ייקבל ואם זה לא משנה משנה חיים צריך להתחשב כדי ששני הצדדים ירישו בטוב איתו. (כמו להיפגש עם ידידים, לעקוב ולעשות לייקים עם האקסים)

אחרי תקופה שהרגשתי שאין לי פשוט עם מי לעבוד, הסברתי לה שחוץ מזה שאני אוהב אותה והיא לא עושה בשבילי כלום, אין באמת לא יכולה להועיל לי בחיים, ואני מבקש ממנה באמת רק דבר אחד ויחיד אני מבקש כל השאר מבחינתי זה בונוס, אני רק רוצה להרגיש נאהב.
*להועיל לי בחיים? זה לתת לי ערך מסויים / משו שייקל לי על החיים בצורה מסויימת / הרגשה טובה

ועם כמה שאני אוהב אותה אהבת אמת וכיף לי בחברתה וזה הדבר הייחיד שהיא בעצם נתנה לי,
אז אחרי 4 חודשים של מחשבה, עשיתי שיחה ובא אמרתי שאני מעדיף שכל אחד יילך לדרכו כי אני לא מרגיש נאהב ממנה והיא לא באמת מועילה לי, ואני רוצה שזה ישתנה כי אם לא אנחנו נצטרך להיפרד, היא טענה שזו מי שהיא וככה נגמרה השיחה. ומאז עברו אוטוטו 4 חודשים, לא דיברנו אפילו לא מילה, יצאתי עם בחורות, שכבתי עם כמה, אני פשוט מרגיש גמור.
החיבור החברי שהיה לי איתה, גם במיטה, זה משו שלא היה לי אף פעם עם אף אחת,

מרגיש עצוב מאוד, זה פוגע בי ברמה יום יומית, בעבודה, בתחביבים שלי, באוכל, ממש בהכל, כי אני תמיד יאהב אותה בכל ליבי, ועצוב שלא נוכל להיות ייחד, לא מפסיק לחלום עליה, לאחרונה במקרה ראיתי תמונה שלה בגלריה שלי ופשוט פרצתי בבכי עד חנק.

הייתי חייב לפרוק, כי אני כבר באפיסת כוחות, תרגישו חופשי להגיב אשמח לקרוא..