לא, אתה סתם מגזים
אני סטודנט לתואר שנחשב לאחד התארים הקשים באחת האוניברסיטאות הנחשבות בארץ, ההורים שלי גרושים ואני גר רק עם אבא שלי ועובד תוך כדי התואר, במיוחד בשישי-שבת ומוציא סכומים נכבדים כל חודש לתמוך כלכלית בבית ולעזור לו עם החשבונות
יחד עם זאת חשוב לי מאוד לשמור על הכושר שלי ולא להתנוון ואני מקפיד לשמור על 3-4 אימונים בשבוע וגם מידי פעם כשמתפנה קצת זמן לפגוש קצת חברים להרגיע קצת לחץ ולהוריד מהבדידות.
אני על הרגליים מהבוקר עד הלילה כמעט כל יום כולל סופשים, אני חי ככה כבר שנתיים ובאמת שאני סבבה מהבחינה הזאת, דבר אחד שמאוד מעיק עליי שאני מרגיש מאוד בודד, סיימתי קשר לפני שנתיים וחצי ואני מאוד מתגעגע ללהיות מאוהב ובזוגיות ומרגיש שזה ממש חסר לי, זה יושב לי מאוד על הראש ועל הלב מהרגע שאני קם עד הרגע שאני הולך לישון, אני לא בחור ביישן אבל קשה לי מאוד למצוא את הזמן למצוא מישהי מתאימה, אני מדבר עם בנות כשיש לי קצת זמן בהפסקות באוניברסיטאות אבל עדיין לא זרם למשהו מעניין. אני מרגיש שזה כל כך מעיק עליי שאני שוקל לחזור לפסיכולוגית שטיפלה בי בעבר (הייתי מטופל שנתיים), מצד אחד זה יכול מאוד לעזור מצד שני זה כרוך בהוצאות כספיות אדירות (פסיכולוגית פרטית, כ1350 שקל בחודש) כשאני גם ככה בשכר של חצי משרה שחלק גדול ממנה הולך לתמיכה בבית. וזה באמת גורם לי לחשוב שאני לחוץ מידי וסתם נכנס להיסטריה וזה לא כל כך מהותי בשבילי בשביל לעשות את ההקרבה הזאת בתקופה שהיא גם ככה עמוסה. באמת שדברים אצלי בחיים הולכים חלק אבל מרגיש לי שיש רק את החור הזה שצריך לסתום. כדאי לי לעשות את זה לעצמי או שאני סתם מגזים?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025