מעולם לא הייתי בזוגיות ונמאס לי לשמוע לא, מפחד להישאר ככה, מה אני עושה לא נכון?

למה זה לא קורה? הי, לא יודע כמה זה קשור לזה שאני דתל"ש בן 23 כבר בחוץ 6 שנים מגיל 17. בכל מקרה, העניין הוא כזה - מעולם לא נישקתי מישהי, אני בתול ומעולם לא הייתי בזוגיות.
לאחרונה יצאתי עם בחורה בפעם הראשונה, יצאנו לשני דייטים והיא סיימה את זה. מבחינתה אני אחלה אבל היא פשוט לא נמשכת אליי. ואני מרוסק, גם חודשיים אחרי. כל החששות שלי התממשו - לשמוע שאני לא מושך, שאני לא נראה טוב, שאני לא טוב מספיק. הדחייה שלה כואבת והמחשבה עליה עם מישהו אחר שורפת אותי. אני פשוט לא מבין מה אני עושה לא נכון, נמאס לי לשמוע מבחורות אתה קטן/גדול מידי בשבילי, יש לי חבר, או פשוט - זה מחמיא אבל אני לא מעוניינת, נמאס לי לקבל לייק פעם בחודש באפליקציות מאיזו מישהי מוזרה מאינדונזיה או זונה בתשלום. מה הבעיה? האם באמת יכול להיות שאני עד כדי כך מכוער? מה לעשות? ניתוחים פלסטיים? יישור שיניים? חיטוב? אם המראה החיצוני הוא באמת הבעיה שלי אני אחסוך כסף ואעשה כל מה שאני יכול כדי להשתנות. ביטחון אהבה וערך עצמי? אני עובד עלזה כבר שנתיים בטיפול פסיכולוגי.. ועדיין נורא קשה לי לקבל את עצמי ככה. אני מת מפחד שאני אשאר ככה לתמיד, שאני לא אמצא אהבה ומישהי שתרצה אותי. כמה זמן עוד אוכל להמשיך במצב הזה? התסכול הורג אותי כל יום. התסכול המיני - אני לא רוצה ללכת לזונה, זה דבר נורא בעיניי ואני רוצה שזה יגיע מתוך מקום אמיתי של משיכה והסכמה. והרבה יותר מזה הבדידות - בלי זוגיות אני בודד, יש לי אמנם מעט חברים ואפילו אחד קרוב ואמיתי אבל אנשים עסוקים בחיים שלהם ובזוגיות שלהם ואני נשאר לבד.. החיים שלי מלאים בתוכן - עבודה, לימודים, בילויים, תחביבים, התנדבות וחברים ועדיין בסוף היום בלי זוגיות אני בודד ואבוד. אני מלא בתוכן - אני בנאדם חכם, בוגר, כנה, עם הרבה תחומי עניין, אינטלגנציה רגשית גבוהה, שאיפות בחיים, מחושב כלכלית ואפילו קצת מצחיק ועדיין - לא מצאתי אף אחת שתגיד לי כן, שתרצה אותי.
מה. אני. עושה. לא. נכון?? באמת שאני רוצה להיות בסדר, אהוב, שמח ומאושר אבל המלחמה מליפול לדיכאון ולוותר מתישה אותי כל יום ואני לא מצליח לחזור להיות מי שהייתי לפני שיצאתי איתה. לא יודע כמה זמן עוד אוכל להמשיך ככה.