ערב טוב....הסיפור שלי הולך ככה: לפני כשנה עברתי למרכז מהצפון...התחלתי ללמוד ,לעבוד הכרתי אחלה אנשים גם בלימודים וגם בעבודה (אני בן אדם לא סגור, מאז שאני זוכרת את עצמי היו לי חברים טובים אבל כולם נשארו בצפון ).... העניין הוא שכרגע זה חברים רק בעבודה.. כי בסוף כל אחד חוזר הביתה לעיסוקים וחברים/ משפחה שלו והקשרים איתם נשארים בגדר חברי עבודה. אני גרה לבד ומתמרנת את הזמן שלי בין לימודי תואר ראשון לעבודה איך בזמן האחרון אני מרגישה לבד, שמשהו חסר.. שאין לי פה חברים ואין עם מי לצאת כשיש לי זמן פנוי......כשאני שומעת אנשים מדברים שהם יצאו ובילו יש לי צביטה בלב לא מקנאה חלילה אלא כי זה פשוט חסר לי...בזמני הפנוי אני יודעת להעסיק את עצמי אני לא משתעממת לבד, יש לי גם מטרות ברורות שאני שואפת עליהם ובונה את עצמי אבל חיי חברה חסרים לי...אני חשה לפעמים שאני חיה בשביל לעבוד כי לפחות בעבודה יש עם מי לדבר /לשתף...אני מוצאת את עצמי ממש רוצה כבר להגיע למשמרת
דוגמא נוספת :הייתי עד לפני חודשיים בזוגיות של 5 חודשים, זוגיות שלא תרמה לי כלום איך עדיין החזקתי בו הרבה יותר ממה שצריך כי לא רציתי להשאר לבדי, בסוף כמובן חתכתי את זה כי אני יודעת שמגיע לי הרבה יותר טוב מי זה ולא צריך להתפשר...אחרי הפרידה התחושה הזאת של הלבד התחזקה אף יותר, אומרים כשנפרדים צריך לצאת ולהנות ולהכיר אנשים חדשים אבל אין לי איפה להכיר אותם כי אני לא יוצאת/:.... אני בחורה צעירה, יפה (לא בשביל להשויץ) באמת בא לי להרגיש את החיים ולא יודעת איך ניתן לשנות את המצב....
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025