מרגישה תקועה בחיים ושהעבודה סוחטת ממני את הכוחות, להישאר כדי לחסוך כסף ללימודים?

היי, תודה שנכנסתם! אשמח שכל מי שמבין שיגיב לי כי זה באמת חשוב לי חוות דעת של אנשים שמבינים בתחומים האלה.
אני מתחילה ללמוד במכללה חרדית בירושלים שנה הבאה בנובמבר ששמה "קמפוס שטראוס" זו שלוחה חרדית למכללת הדסה.
התלבטתי בין כמה מקצועות אבל המקצוע שבלט במכללה זו זה התואר "מדעי המעבדה הרפואית"
והנה הבעיה, אני לא כל כך יודעת אם כדאי לי ללמוד אותו מבחינה תעסוקתית, עד כמה התואר קביל בשוק העבודה, זו בעיה אחת, בעיה מספ' 2). אני עדיין לא בטוחה לגמרי לגבי המקצוע אם הוא מתאים לי כי אני בן אדם חברותי שאוהב להיות ולעבוד בסביבת אנשים ואני מפחדת שהעבודה הזאת תדכא אותי למרות שהלימוגים עצמם מאוד מאוד מעניינים אותי (תחום הביולוגיה, כימיה, מתמטיקה וכו').
בעיה מספ' 3). הלימודים ממוקמים בירושלים ואני גרה במרחק של שעתיים וחצי נסיעה לפחותת, ככה שאצטרך דירה שם יש אופציות של דירה ביחידות דיור שמשפחות משכירות לסטודנטיות דתיות אבל זה מרגיש לי חנוק מידי, הייתי רוצה אולי פנימיה או מעונות לבנות או אפילו להשכיר כמה בנות דירה ולהתחלק בהוצאות אבל עוד לא מצאתי בנות שמוכנות לכך....
אתם שואלים למה נתקעתי על המקצוע הזה? כי אני דתיה ואני צריכה לימודים בהפרדה, מבחר הלימודים במכללות החרדיות/דתיות מצומצם מאוד..
האופציות שיש לי הן: מדעי המחשב, תכנות, מדיה, אדריכלות- כל אלה לא מעניינים אותי כי אני לא מתחברת למקצועות ההנדסה והמחשבים.
יש גם: עבודה סוציאלית- שכר נמוך ואוכלוסיה ברמה נמוכה, ככה שצריך אופי בשביל כזאת עבודה ואני לא בטוחה שיתאים לי אני עדינה מידי בשביל זה.
הפרעות בתקשורת- שוב בד"כ עבודה עם ילדים עם קשיים וזה לא משהו שהייתי מוכנה להתמודד איתו
ריפוי בעיסוק- המקצוע הולך להפוך בשנים הבאות ללימודי תעודה, ככה שאין טעם ללמוד את התואר העכשיו עם התנאי קבלה המוגזמים שיש שם.
סיעוד- אני עוד חושבצ על האפשרות הזאת.
הוראה- אולי הוראה למתמטיקה/לשון אבל זה לא משהו שאני רואה בתור מיצוי החלום שלי כי זה לא משהו שאי פעם רציתי להיות.

בשלב זה בחיי אני עובדת בגן ילדים בתינוקיה ואני מרגישה שזה סוחט ממני את כל הכוחות, 10 שעות ביום חמישה ימים בשבוע, נורא קשה לי אני חוזרת עם כאבים בגוף כל ערב ומתקשה לקום כל בוקר נשארו לי עוד 6 חודשים, לסיים אותם יפה או לעזוב ולחפש עבודה אחרת? (קשה למצוא בגלל היותי חרדית) מה עדיף לסבול אבל לחסוך כסף שהכרחי ללימודי העתידיים או שאני לא אמורה להרגיש ככה וזאני צריכה לעזוב?
אשמח שתביעו דעתכם!!!!!!