הכרתי מישהו בן 35 ולא יודעת אם הוא בכלל מעוניין, לא מפסיקה לחשוב עליו, מה לעשות?

הי לכולם
אני מעיין
עוד חודש בת 17
רציתי להעלות כאן נושא שמעסיק אותי כבר הרבה זמן ואני לא מצליחה לשחרר.
אז ככה, תמיד נמשכתי לגברים מבוגרים ממני. זו הייתה תחילת ההתעניינות במיניות ובמין השני.
מעבר למשיכה פיזית, אני מרגישה שאני יכולה לייצר שיחה הרבה יותר עמוקה ורלוונטית עם מבוגר, מאשר עם ילדים בשכבת גיל שלי. אבל, אני גם מודעת להשלכות שקיימות בפערי גילאים כאלה, לכן אני לא מנסה לפתח משהו מעבר למרות שהייתי רוצה.

לפני שנה בערך הכרתי בחור ממש נחמד בחדר כושר, מאמן בסביבות גיל 35. לאט לאט הכרנו ודיברנו על ספורט וקצת גם בכללי על החיים.
אני מרגישה שהוא מתייחס אלי כמו אל חברה בגילו, שזה ממש נחמד. לפעמים הוא משדר כלפיי קצת וויב פלרטטני, אבל לא משהו אגרסיבי, ולפעמים הוא פשוט אדיש. אבל הוא תמיד נחמד ומגלה התעניינות בי ובהתקדמות שלי באימונים וזה ממש נחמד מצידו. נוצר מצב שיש לי את המס טלפון שלו אז לעיתים רחוקות יוצא לנו להתכתב פה ושם על אימונים בעיקר אבל לא רק. חוץ מכמה הודעות על איך החיים ומה איתי הוא לא הראה שום כוונה למשהו מיני, זה הבעיה. קשה להבין אותו. פעם אחת הוא מדבר ופותח שיחות על החיים שלו ומקשיב לדברים מהחיים שלי ומפלרטט בעדינות ופעם אחרת הוא ראש באימונים ושואל פה ושם מה נשמע. עכשיו, זה הקטע. אני לא מצליחה להפסיק לחשוב עליו. נוסף על העובדה שהוא מושך אותי בצורה יוצאת דופן, גם כיף לי מאוד לדבר איתו. כמה סיבות, א כנראה תשומת הלב שהוא נותן לי גורמת לי להרגיש מיוחדת( תדמיינו איך זה מרגיש כשאת נערה בת 17) . ב הוא באמת מתעניין, רואים עליו. זה גורם לי לרצות לספר לו כל כך הרבה דברים שעוברים עלי. אני לא יודעת אם זה טוב, אם זה בסדר שככה אני מרגישה. בקיצור, הוא פשוט גבר אמיתי. בן אדם טוב כזה. כזה שאני ככ מסוקרנת להכיר לעומק. אז למרות ההיגיון לא לנסות לפתח שום דבר מיני כי זה קשר שסיכוי אפסי שלא יעשה יותר נזק מתועלת, ואני גם לא יודעת אפילו אם הוא מעוניין, אני לא מסוגלת להפסיק לחשוב עליו. כרגע יוצא לי לראות אותו פעם בשבועיים אבל זה באמת תלוי ומשתנה.

מה שאני שואלת , זה מה אני עושה מכאן?

אשמח לתגובות מועילות ולא ביקורות שיטחיות, יש לי מספיק מעצמי (: