שלום לכולם. יש לי ילדה בת שנה וחצי ועוד אחד בן חודש ואני פשוט מרגישה שאין לי חיבור אליהם ושכל זה לא שייך אלי בכלל. יש לציין שכל חיי רציתי להתחתן ולהביא ילדים לעולם זה היה נראה לי הכי טבעי שיש וחלמתי על משהו נורא יפה וורוד. לאחר הלידה של הילדה נכנסתי להלם מוחלט וחרדות . בין התקופות הכי קשות שהיו לי אפשר לומר סוג של דיכאון , בנוסף אחרי הלידה שלי נהיה לי ocd שמאופיין במחשבות טורנדניות, במקרה שלי גם אלימות. הרגשתי פחד לעשות לה משהו במתכוון וזה היה מכניס אותי לחרדות מטורפות ומצוקה. אומר גם שאני לא בן אדם אלים ובחיים לא הייתי. עם הזמן המחשבות קצת פחתו אך עדיין הרגשתי קושי רב עם הגידול שלה , הכל טכני , אוטמט. עכשיו הצטרך אליה עוד חבר ושוב המחשבות האלו חזרו מה שמקשה עליי מאוד . מלבד זה לא מרגישה אהבה כמו שכולן מרגישות וזה מוסיף לכל מה שכבר ציינתי. אני רוצה לאהוב כמו כל אמא להרגיש רגש אמהי ושהילדים שלי יהיו הכי חשובים לי בעולם אבל אני פשוט לא שם וזה גורם לי לפעמים לרצות לברוח ולא משאיר בי כוחות. מפחדת כבר שאתייאש מכל זה ולא יודעת כבר מה הלאה.. מה יהיה אם לא אתחבר אף פעם? אם לא יעבור הקושי הזה?
לפני שאסיים אגיד רק שאני כלפי חוץ אמא מצויינת כי אני באמת מעניקה הכל . חום , אהבה, תשומת לב, בגדים משחקים ומה שהם צריכים כרגע . אבל מבפנים אני כבויה לגמרי. אשמח לעצות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025