מרגישה שבעלי וההורים שלו שונאים אותי. מה לעשות?

נשואה 8 שנים פלוס 3 ילדים בגילאי 3 עד 7
עושה בשביל בעלי הכל כולל הכל דואגת לו כאילו הוא ילד שלי ומרגישה שהוא לא מעריך.
אני עם הילדים לבד בלי עזרה משני הצדדים. ויתרתי על קריירה בשביל המשפחה וויתרתי גם על עצמי ועל דברים שפעם אהבתי לעשות.
לבעלי היה חשוב להקים משפחה, כשהכרתי אותו הוא גר אצל ההורים ושילם חובות. היום הוא מאוד מצליח והרבה מזה בזכותי.
אני כמעט בטוחה שההורים שלו לא אוהבים אותי.
כשאני מזמינה אותם אלינו הם ממציאים תירוצים למה לא לבוא ומעדיפים להיפגש בחוץ. אני לא מבינה מה הסיבה.
כבר לא נעים לי לפגוש אותם בכלל
אני לא חושבת שעשיתי משהו לא בסדר ואני מאוד משתדלת למרות שקשה לי מאוד ואף אחד לא מנסה לראות אותי.
אף אחד לא מתעניין או שואל איך אני ואם אני צריכה עזרה, גם אני לא מתעניינת לשלומם.
אצלי זה נובע מהסיבה שאני מאוד מופנמת וביישנית, אולי זה קצת ילדותי אבל זו אני.
לפעמים כשיש איזה עניין שנוגע למשפחה שלו ומצפים ממני לארח בחגים או בימי שישי זה יכול לגרום לפיצוץ נוראי.
כשבעלי חוזר מהעבודה ב21 בערב כשהילדים כבר ישנים הוא מקבל את ארוחת הערב שלו ונשאב לטלפון. לפעמים אני יושבת לידו ומחכה שיתפנה כדי שנהיה קצת ביחד ולפעמים מאבדת סבלנות והולכת לישון.
אין ביננו כבר כלום ואין על מה לדבר. גם אני כבר לא נמשכת למי שהוא ומה שהוא נהיה עבורי מה שיש זה רק כאב לב. בעיקר השאלה מתי הוא הפסיק לאהוב אותי ומתי הוא התחיל לשנוא אותי
מבחינתי אין לי כוחות למלחמות, ובטח לא מתכוונת לנקוף אצבע בשביל מישהו שוויתר עליי. אם לא היו הילדים בתמונה הייתי נעלמת ברגע ומשחררת אותו.
אבל יש הילדים ויש את העניין שאני צריכה להתחיל מאפס כי אין לי מקצוע.
אני מאוד מבולבלת לא מצליחה לתפקד או לחשוב בהיגיון.
אשמח לעצות