איך לצאת ממערכת יחסים אלימה?

היי
אני מבקשת מראש לא לשפוט ולבקר שלא לצורך.. מדובר בנושא ממש רגיש שאני בקושי מצליחה להתמודד איתו.
הייתי בקשר מאוד אובססיבי עם מישהו שלכאורה חשבתי שהוא אהבת חיי, אהבתי אותו מאוד והוא היה הכל בשבילי.. לראשונה נכנסתי לזוגיות ארוכה של שנה עם מישהו שרציתי כבר המון זמן.
הכרנו שנה קודם לכן ללא מחוייבות הוא לא רצה קשר רציני ואחרי תקופה של שנה כמעט הפכנו לזוג.
במהלך הקשר ללא מחויייבות ניהלתי קשר קצר עם חבר שלו מבלי לדעת שהם חברים כמובן.. לא הייתה לי דרך לדעת את זה. שהיינו כבר זוג הוא אמר לי שהוא יודע שהייתי עם החבר הזה וזה מאוד מפריע לו אבל מבין שזה בעיה שלו כי לא היינו ביחד בתקופה הזו. לקח לו הרבה זמן להתגבר על זה העיר לי על זה הרבה ולא הפסיק לחשוד שאנחנו עדיין שוכבים..למרות זאת המשכנו להיות יחד.
זאת הייתה הנורה האדומה הראשונה.אח״כ הגיעו חשדות בלתי פוסקים שאני בקשר עם עוד מלא גברים אחרים, כל פעם שאני יוצאת, בטלפון או עם חברות אני בעצם בוגדת בו.. וכמובן שזה לא היה נכון. רציתי רק אותו ולא הצלחתי לגרום לו להאמין בזה. זה היה מטורף ומתיש ועצוב שהבן אדם שאני כל כך אוהבת לא מאמין לי ולא רואה את זה. היו רגעים ותקופות טובות כמובן שכן אמר שהוא מאמין ושאוהב בחזרה וגם מראה את זה בדרכים שלו אבל תמיד החשדות והחוסר אמון מצידו חזרו. זה היה מעגל כזה שלא פסק. הוא הבין שהוא בבעיה וזה לא אשמתי ועשינו הפסקה של כמה שבועות ובסוף חזר בתקווה שדברים ייראו אחרת.
בנוסף לכל זה, לפני ההספקה ואחריה היו סימנים לזה שהוא אדם אלים..שבר לי טלפון באמצע ריב בטענה שאני צריכה להפסיק לצעוק, קרע לי תיק כי הוא עצבני, חנק אותי כי ביקש שאגיד את האמת, מעך לי את הפנים כמה פעמים כי אני צועקת עליו ולא רוצה שישמעו, משך אותי לרכב שלו כי רציתי ללכת ודיממתי מהראש כי קיבלתי מכה מהאוטו בגללו, ועוד איומים כל פעם שהלכתי הביתה שלא התאים לו או שהוא ללא סיבה אמיתית חשד בי ולא האמין. למרות כל זה רציתי להשאר עם הבן אדם הזה עדיין אהבתי אותו ולא הצלחתי לשחרר תמיד האמנתי שזה יעבור והטיפול שהלך אליו יעזור וזה ישתנה אך טעיתי כל פעם מחדש. מלבד הטירוף שלו, חוסר השליטה בעצבים שלו, חוסר אמון והקנאה, העליות והירידות הוא היה מעשן מלא גראס שהיה מרגיע אותו מאוד וטען שבלי זה הוא משתגע וזה יעזור לו להיות רגוע יותר, מה שהפך אותו לאדם אפטי ללא שום רצון לעשות שום דבר ושנאתי את זה. עם כל ההתנצלויות שלו והרצון שלו להשאר איתי פשוט כעסתי עליו כל פעם שחשד בי לא האמין או העדיף לעשן, הוא גרם לי גם להיות אובססיבית אליו וקנאית וזה גם הכעיס אותי על עצמי. הזוגיות הייתה רעילה וזה ברור לי מאוד. ניסיתי כל הזמן לדבר איתו על הדברים כמובן ולהציב גבולות אבל כלום לא באמת עזר. בסוף במזל רב הוא נפרד ממני למרות שאני זו שהייתה צריכה לעזוב הרבה קודם בכל כך הרבה רגעים ופשוט הייתי עיוורת. לא האמנתי שהוא זה שעשה את הצעד וגם מתקשה להאמין שאמצא מישהו שאוהב אותי ככה מישהו שאני רוצה להיות איתו ככה ושיהיה לנו חיבור חזק כמו שהיה לנו. סיפרתי את רוב הדברים הרעים אבל היו בו גם הרבה דברים טובים שגרמו לי להשאר ולהתאהב בו.
ברגע הפרידה הייתי מאד מדוכאת כמובן לא הבחנתי במציאות כפי שהיא ולא חשבתי שזה ייגמר באמת כי הוא תמיד חזר והיה כל כך אובססיבי כלפיי שלא הצלחתי להאמין שזה נגמר ולא נחזור. התחלתי לחשוב שיש לו כבר מישהי אחרת ושהוא בגד, ובאמת רק שבוע אחרי הפרידה כתבתי לו מכתב וגיליתי ששכב כבר עם מישהי אחרת.
לקח לי חודשים להרגיש קצת שינוי בתחושות הקשות ולהגיד בעצם תודה שיצאתי מהמערכת יחסים הזו. הבנתי שהדרך שהכי תעזור לי לשחרר ולהבין כמה רע הוא התנהג אליי וכמה רע כל זה היה היא להגיש תלונה במשטרה ולתבוע אותו שהרס לי את הטלפון והתיק שהיו ממש חשובים לי. אני יודעת שזה יכול גם להציל בנות אחרות, למנוע ממנו להתנהג ככה לנשים נוספות בעתיד ושייקח אחריות על כל המעשים הרעים שעשה לי שלא בצדק. רק כי הוא לא האמין לי. כרגע יש לו תיק פלילי והוא בטח שונא אותי הוא אפילו הגיע אליי לרכב וכתב לי קללות על החלונות. הגשתי אפילו צו הרחקה שלא יתקרב יותר. אני יודעת שזה נשמע הזוי אבל עם כל זה אני עדיין אוהבת אותו ואכפת לי ממנו אבל לא ראיתי שום דבר אחר שיעזור לי להבין שזה אדם שחצה גבולות ואסור לי להיות עם אנשים שמרימים עליי יד שגורמים לי לפחד מהם שלא מאמינים לי ושגרמו לי נזק התעללו בי ופגעו בי פעם אחר פעם פיזית ונפשית. לא מצאתי דרך אחרת אפילו שאני בטיפול ויש לי סביבה תומכת ויש לי חיים באמת טובים ראיתי לנכון להתלונן ובמידה מסוימת לגרום לו נזק כדי שייקח אחריות וישלם מחיר. אני לא יודעת איך להפסיק להתגעגע לאדם שהוא היה ברגעים הטובים שלו ואיך להפסיק להרגיש רגשות לאדם שכל כך פגע בי ואיך לא להצטער על מה שעשיתי שהגשתי תלונה ולא להצטער שהייתי איתו ולא להרגיש חרטה על שום דבר.ֶ אני באמת לא מצליחה לשחרר את כל הרגשות המנוגדים האלו שאני סוחבת על עצמי.
אני פגועה וכועסת אבל גם אוהבת ומתגעגעת. כנראה שלא אסלח ולא אשכח וזה הכי קשה. הרגע שהוא חנק אותי וחשבתי שיהרוג אותי זאת טראומה שתלך איתי עוד הרבה.
פרט חשוב ואחרון בסיפור שלי הוא זה שבתקופה לפני שהגשתי תלונה הייתי ברגשות ממש קשים עם עצמי רציתי לספר לכל אדם שמכיר אותו או שאולי מכיר שהוא אדם אלים כדי לשחרר את זה ממני להספיק להסתיר עבורי ועבורו את הסוד הזה שהוא אלים שדאג להסתיר היטב דאג שכולם יראו איזה אדם מקסים וכריזמטי הוא וזה משהו שהיה נמאס לי לשמור בסוד בשבילו. כמובן שזה גרם לו עוד לשנוא אותי וחסם אותי מכל מקום.
חשוב לי שישלם את המחיר כי הטראומה הזו מלבד הפרידה הקשה המעשים שלו עוד ילוו אותי לכל זוגיות חדשה, וחוויות חדשות בעתיד.
היום אני במקום יותר טוב, טיפחתי את חיי החברה שנעלמו לי, דואגת לעצמי יותר ויוצאת עם בחורים בתקווה להכנס למערכת יחסים בריאה יותר ועובדת על הערך העצמי שלי שהיה מאוד משובש.
בכל זאת אני תוהה מה איתו, שאולי יש לו כבר מישהי ודואגת לו ומתגעגעת אליו ומאחלת בעיקר שישתפר כבן אדם ויפסיק להיות אלים.
אבל גם יודעת שהוא חלק מהעבר ושם הוא ישאר וזה הכי קשה לי.
אשמח לכל עצה בונה שתעזור לי להתבונן בזה בצורה יותר חומלת וסלחנית כלפיי עצמי כי אני באמת עדיין אוהבת אותו והוא בכל זאת חשוב לי עם כמה שזה נשמע הזוי.
תודה לעונים.