אני בן 20, עכשיו בצבא ועברתי תקופה לא קלה של הסתגלות ובדידות... הרגשתי לא שייך ולא רצוי, הרגיש לי שלא הכלילו אותי תמיד בעניינים חברתיים ולפעמים עקיצות לא נעימות... זה החזיר אותי לילדות שגם שם קצת הציקו לי והרגשתי לא רצוי..
הייתה לי תקופה שהיו לי כמה חברים שלמדנו יחד והיינו נפגשים די הרבה אבל הקשר נחלש בגלל הגיוסבין היתר, וגם אף פעם לא באמת הרגשתי מחובר אליהם.. הם המון פעמים מדברים בצורה גסה ועוקצנית וקשה לי עם השיח הזה, בין היתר שיח מאוד בוטה ומיני ומאוד קשה לי עם זה כי יש לי בעיות עם המיניות שלי שאני מעדיף לפרט בפעם אחרת, והשיח הזה דוחה אותי בכללי..
גם אחד מהם אני מכיר קצת יותר והקשר איתו נחלש לאחרונה כי הפסקנו ליצור קשר אחד עם השני, אני מודה שאני לא עצוב מזה מדי, רציתי שהקשר יסתיים כי הוא לא הרגיש לי אותנטי בכל מיני דרכים... עזרתי לו לא מעט וגם הוא לי באיזשהו אופן, אבל האשמה מכרסמת אותי שאולי אני חבר רע.. ומצד שני גם הוא הפסיק להתעניין בי אז ככה שאני לא יודע מה לחשוב כבר.
מרגיש לי שהמון בחיים שלי זה לא אותנטי ואולי אני לא אמיתי מספיק, בגלל זה אני במצב הזה..
אני מפחד שהם ירצו ליזום פגישה ואני פשוט לא ארגיש בנוח במיוחד לראות אותם ואת אותו חבר שהפסקנו לדבר... שהכל יהיה לי מביך מדי וכבר לא ארגיש שייך שם. ומצד שני יש לי סנטימנטליות לאותה תקופה בחיים שלי...
איך להתמודד עם המורכבות הנפשית הזו שלי ולעבור את זה בשלום??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025