קשר מורכב מאוד עם מישהי שאני יוצא איתה, לדעתכם יש סיכוי או לוותר?

הכרתי משהי לפני פחות משנה שעם הזמן התחלנו קצת לפתח רגשות אחד לשנייה בקשר שלנו.
בתקופה האחרונה הרגשות היו ממש מובהקים בינינו אבל היא העדיפה לעצור הכל בנקודה מסוימת בגלל שאני נוצרי והיא יהודיה.
לפני שניתקנו קשר עשינו שיחה רצינית לגבי מה המצב שלנו ולמה הכל עוצר מהצד שלה.
מהצד שלה היא אמרה שזה יהיה מאוד בעייתי מבחינת המשפחה שלה שהיא תהיה עם נוצרי, שבתות חגים, כל החברות שלה דתיות אבל היא לא דתייה, ובאופן כללי היא למדה במוסדות חינוך של מדרשה וכאלה... ואמרה לי שזה יהיה מאוד קשה מבחינתה לקבל את העובדה שיהיה לה בן זוג נוצרי. מיותר לציין שנולדתי בארץ וחונכתי במוסדות של יהודים וכו'...
בקיצור אמרנו אחד לשנייה כמה טוב היה לנו בקשר, איחלנו אחד לשנייה בהצלחה, אבל חזרנו לפני שבועיים לקשר לאחר נתק של לא יותר מחודש.

היא משרתת בעזה וביום הראשון של המלחמה שאלתי אותה אם הכל בסדר, וסיפרה שהמצב מאוד גרוע בבסיס שלה ומאז ההודעה ששלחתי, אנחנו פשוט מדברים כאילו לא היה נתק בינינו. ידעתי שהיא במצב גרוע על גדר סכנת חיים ומאוד דאגתי וניסיתי ביום הראשון של המלחמה להרגיע אותה ולהעלות לה קצת חיוך על הפנים, אפילו בלפנות בוקר באותו היום היא כתבה לי בהודעה "אני יודעת שניתקנו קשר בצורה קצת לא משהו, אבל שתדע שאחד הדברים שהחזיקו אותי היום זה היה לדבר איתך". כל יום כל כמה שעות בזמן שהיא בבסיס הייתי שואל אותה איך היא מרגישה אם אכלה אם שתתה אם ישנה...
ובהמשך השבוע כשהיינו מדברים בפלאפון היא סיפרה לי שלדבר עם המשפחה שלה וחברות של כן הרגיע אותה והכל, אבל ספציפית איתי כשהייתה מדברת איתי, היה לה רגיעה יוצאת דופן כשהיא דיברה איתי בזמן המצב הנורא והזוועות שעברו עליה, וכמובן ששמחתי לשמוע את זה ממנה.
היא גם אמרה לי בפלאפון באחד מאותם הימים שהקשר שלנו כרגע מאוד מאוד מורכב, אבל נמנעה לפרט כי לא רצתה לחזור לאותם שיחות מלפני הניתוק שלנו.
ואני אגיד שבאופן כללי גם בשיחות בווצאפ וגם בפלאפון הצלחתי להרים לה את החיוך ולהצחיק אותה לא פעם ולא פעמיים, בזמן שפאקינג מתים אצלה אנשים בבסיס.

אני מבחינתי אם נמשיך לזוגיות, אני נשבע שאני אהיה הגבר הכי נאמן בשבילה כי יש לנו המון רגשות אחד לשנייה, ואתן לה הכל. אבל הסופ"ש כשהיא יצאה לבית ואמרתי לה שאני רוצה לראות אותה ומתגעגע, אחרי שתנוח והכל, היא לא הייתה ממש בעניין אמרה לי דברים כמו "כנראה אני אשן עמוק כשתסיים כבר עבודה", "אחותי גם רוצה לקחת אותי מחר לאנשהו אז נראה בבוקר כי יש לי כמה אופציות".
מצב אחד מאוד מבין את הרצון שלה לנוח בבית עם המשפחה שלה והכל, אבל אני פשוט לא מבין איך היא יכולה להגיד לי לא קצת שהיא ממש מתגעגעת אליי, אבל שברגע שהיא בבית היא לא תקדיש כמה דקות בשביל שבמינימום, שאני אגיע לראות אותה מחוץ לבית שלה שאחבק אותה ואגיד לה שהכל בסדר עכשיו.
פשוט אני תוהה לעצמי אם היא עדיין רוצה להתאושש ממה שעברה ולא משתפת את זה איתי ממש, או שעלו לה המחשבות לראש אם כדאי לה להמשיך לקשר עמוק איתי בידיעה שאני נוצרי.
מה לדעתכם יהיה איתנו בהמשך, שווה לנסות להמשיך את הקשר?