אני כבר מעל שנה בתפקיד שלי בצבא ואני שונא כל רגע. אני חייל יומיות, ואני ממש מתחרט שאין לי תפקיד משמעותי יותר. לפני הגיוס שלי הייתי אנטי צבא ורציתי לעשות כמה שפחות ולהמנע מכל הדבר הזה שנקרא צה"ל. בכל זאת, לא רציתי להשתמט ועבדי קשה כדי קיבלתי מעמד מצטיין באומנות, מה שהקנה לי את היומיות ועכשיו אני מבין כמה טעיתי.
בגדול, אני פקיד כמה שעות ביום ואז הולך הביתה. אני עכשיו מרגיש עד כמה התפקיד שלי לא משמעותי ולא תורם בכלום לאף אחד. לא ישימו לב אם אני פשוט אעלם. אני כל הזמן מוצא את עצמי חושב ואומר מי אני שבזמן שיש לוחמים שאשכרה שומרים עלי, אהיה פקיד במזגן ואזכה לחזור הביתה כל יום, איזו זכות יש לי שלהן אין.
בחודשים האחרונים החלטתי שאני שובר את הרצף הזה של כל החיים שלי של התחמקות מהמעשה הנכון, וניסיתי לעבור להיות לוחם ואשכרה לתרום במשהו למדינה שאני חי בה, במיוחד עכשיו. כולם התנגדו, כל האנשים שמסביבי אמרו לי שאני עושה טעות איומה ושאני אקלל את הרגע הזה, ושאני צריך להגיד תודה על התנאים שהשגתי לעצמי.
בסופו של דבר אחרי הרבה סנקציות ומצבים איומים ונוראיים בבית, נשברתי והשתפנתי ולא הגשתי את טופס הבקשה למעבר ללוחמה. עזבתי את העניין להקלת כל בני המשפחה שלי וחברה שלי.
עברו כמה חודשים מאז, ואני לא מסוגל לחיות עם עצמי. כל פעם שאני רואה לוחם בתחנה המרכזית אני לא מסוגל להסתכל לו בעיינים. אני מרגיש שאני לא חייל אמיתי,
לא כמוהם.
אני לא יודע מה לעשות. לא יודע אם עשיתי טעות, אם אולי אני באמת לא בנוי לזה כמו שכולם אומרים לי ושפשוט כדאי לי לוותר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025