מרגיש שאכשל בחיים אם לא אשנה משהו, לא רוצה לחיות חיים שלא שלם איתם, מה ללמוד?

אני בן 26 בקיץ הקרוב 27 ואין לי כיוון בחיים
אני מרגיש שאת ה5 שנים האחרונות פשוט ביזבזתי לא עשיתי כלום כדי לבסס את עצמי מקצועית וכלכלית רוב השנים האלה כמעט ולא עבדתי רוב הזמן לא החזקתי מעל 5 חודשים במקום עבודה ועבדתי בעבודות מזדמנות בנקיון וגינון עשיתי גם קורס מצילים אבל לא יצא מזה כלום עבדתי טיפה בקיץ בבריכות שחיה אבל אי אפשר לחסוך כסף רק מכמה חודשים בקית . היו גם תקופות שנכנסתי לדיכאון בגלל כל מיני דברים קשים שעברתי
בשנתיים הראשונות אחרי השחרור מצה"ל נכנסתי ללופ של אבטלה והתמכרות לאלכוהול שבקושי יצאתי ממנה בתקופה הזאת נראה שאף 1 לא מתייחס אלי ושלכולם נשבר ממני כל החברים שהיו לי התרחקו ממני אפילו האחים וההורים שלי בקושי התייחסו אלי וזה הגביר לי תדיכאון . עד היום היחס שלהם אלי מאוד קר .

הזוגיות האחרונה שלי הייתה בגיל 19 ומאז לא הייתי בקשר זוגי כי מהקשר הזה יצאתי די פגוע .



אני מרגיש שאני עומד להכשל בחיים אם אני לא ישנה משהו בחיים שלי . כשאני אומר להכשל בחיים הכוונה היא לחיות במציאות שאני לא שלם איתה ב100 אחוז
בעבר היו לי שאיפות להיות אקדמאי ללמוד רפואה כי מגיל קטן רציתי לתרום מעצמי ולעזור ולדעתי 1 התרומות הכי גדולות היא הצלת חיי אדם וטיפול בחולים .
אבל ככל שהזמן עובר אני חושב שאולי עדיף לי להתפשר . בגרות בקושי הוצאתי תעודה של 3 יח"ל מטמטיקה ואנגלית האנגלית שלי גרוע ולא משנה באיזה דרך ניסיתי להשתפר לא יצא מזה כלום בגלל זה חשבתי שאולי עדיף לי להתפשר על תואר אחר עשיתי מבחן פסיכומטרי אחרי שהשקעתי 8 חודשים על נטו לימודים לא עבדתי שנייה 1 הייתי רק על זה וקיבלתי 400 וזה גרם לי לחשוב שאולי עדיף גם לרדת מלעשות תואר .

אבל מצד שני אני לא יודע אם לעשות את זה או לא כי אני מרגיש שלהתפשר ולחיות חיים שאני לא כ"כ רוצה

בסביבה הקרובה שלי אין מי שייעץ לי כי רוב האנשים שהייתי בקשר איתם התרחקו ממני כולל קרובי משפחה מדרגה שנייה המצב כ"כ גרוע כשאני רואה את 1 מהם ברחוב אפילו שלום הם לא אומרים לי והאבסורד שעד לפני 5 שנים הקשר איתם היה יותר טוב מהקשר עם המשפחה הגרעינית כל פעם שמישהו מהם היה צריך עזרה אני הייתי הראשון שעוזר .בזמן האחרון אני מרגיש שאפילו ההורים שלי עושים טובה שהם מדברים איתי אני מנסה להתייעץ איתם איך אפשר לצאת מהמצב הזה ובאיזה כיוון בחיים כדאי לי לבחור לרוב הם מתעלמים אבל לפעמים הם מתעצבנים . אבל מתישהו הבנתי שהם בעצמם לא יכולים כ"כ לייעץ לי כי הם חיים בצורה שהם לא באמת רצו לחיות בה והתפשרו על הכל
אבא שלי נהג משאית שכיר שנמצא כל יום כמעט 12 שעות על הכביש ואמא שלי עובדת יצור במפעל גרים בדירת עמידר בשכונת מצוקה
ושניהם נראים לא מרוצים מהמצב הזה

מצד 1 אני לא רוצה לחיות חיים שאני לא שלם איתם לגמרי אבל מצד שני אני סה"כ בן אדם די ריאלי שמבין תמציאות . כרגע המצב הכלכלי שלי גרוע

חשבתי לנסות ללמוד לתעודת הנדסאי אבל עדיין רוצה ללמוד רפואה .