התחלתי עבודה חדשה ואני לא מרוצה אבל חוששת לעזוב, מה עליי לעשות?

היי לכולם ותודה שנכנסתם,

אתן קצת רקע מקדים עליי לפני שאפרט על הסיטואציה הנוכחית:
סיימתי תיכון ביוני וקיבלתי פטור מהצבא מסיבות בריאותיות. בחרתי שלא לעשות שירות לאומי כי אני מפרנסת את עצמי מגיל 14, אמנם גרה עדיין אצל ההורים אבל מכלכלת את עצמי שנים.. כולל אוכל.

ישר כשנגמרו הלימודים ההורים שלי לחצו עליי למצוא עבודה מסודרת, כי עד אז עבדתי בעיקר במסעדות ושחקתי את עצמי כל השבוע, כולל שישי שבת וחגים, ותוך כדי גם איכשהו שילבתי בגרויות..
אז מצאתי עבודה מסודרת במכירות, אבל כשפרצה המלחמה המקום נסגר ואני נאלצתי לחפש שוב עבודה..
חודש ישבתי בבית וממש לא היה לי נעים מההורים שלי. הם לא אמרו כלום, אבל הרגשתי שזה מפריע להם.

לאחר חיפושים מצאתי עבודה כנציגת שירות במוקד של אחד הבנקים הגדולים. אני נמצאת כרגע בקורס ולא מרוצה.. שעות העבודה לא נוחות בכלל, זה רחוק לי מהבית, ואני חשה שהעבודה גדולה עליי. הם דורשים יעדי שירות לא הגיוניים, ואם עובד צריך ללכת לשירותים או לצאת להפסקה הוא צריך להירשם מראש וכמה שיותר מוקדם. אם קרה ואדם איחר, הוא יקבל ״ הערת משמעת״, מונח שהוא לכשעצמו נורא צורם.. כי יסודי סיימתי מזמן הרי.

בכל מקום שעבדתי בו השתדלתי לבצע את העבודה על הצד הטוב ביותר, המעסיקים הקודמים שלי תמיד העריכו וחיבבו אותי, ונתנו לי הרגשה שמקום העבודה הוא דבר שכיפי לבוא אליו, ולא משטר סובייטי.
אני לא יודעת אם העבודה החדשה שהגעתי אליה היא חייהם האמיתיים של רוב המבוגרים או שסתם נפלתי על תפקיד קשה, אבל זה חד משמעית משהו שאני לא מעוניינת בו.

הבעיה כרגע היא כזאת:
אני מודעת לכך ששוק העבודה אינו מזהיר במצב הנוכחי, וחוששת שלא אמצא עבודה במהירות, וכשאני אומרת עבודה אני מתכוונת לעבודה בשכר הוגן ובתנאים בסדר.
בנוסף, אני לא רוצה שייצא לי שם של אחת שמדלגת בין עבודות, כי במידה ואעזוב את המקום הנוכחי זה יהיה המקום השלישי שאני עוברת ממנו בשנה האחרונה.
אם לא אעבוד תקופה קצרה ככל הנראה שלא ארעב ללחם, יש לי קצת כסף בצד שאני יכולה להסתדר איתו. אבל הפחד.. והחרדה הקיומיים. שוברים אותי. אמנם אין לי משכנתא לשלם וילדים להאכיל, אבל יש לי חלומות גדולים כמו להתחיל לימודים בשנה הבאה, ובשביל זה.. צריך כסף.

מה לדעתכם אני צריכה לעשות? האם אני סתם קוטרית או שאתם מבינים אותי?