החלום שלי מגיל קטן היה להיות רופאה,שכך בשביל להגיע למטרה הזו השקעתי בכל דבר שעשיתי. עם זה בבגרויות ובין עם ללכת לעשות שירות לאומי בבית חולים כלוקחת בדיקת דם ורידי והשגת ציון פסיכומטרי גבוה.בשירות הלאומי הייתי במשך כשנתיים,ובשנתיים האלה ראיתי את העולם הזה מבפנים וראיתי מה הרופאים עוברים,מה הם מקרבים בכל יום בשביל להיות בתפקיד הזה. בתור בת שירות הרגשתי שהעולם הרפואי התאם לי כי הצלחתי להאיר את אורי המיוחד והרגשתי שכול בוקר הגעתי לשירות מוקדם כדי לעזור וסיימתי מאוחר ובכל זאת הרגשתי שזה היה מעט.בכל שלב בחיים שלי הרבה אנשים האמינו שאני אצליח להיות רופאה,וגם אני.אבל אחרי השירות הלאומי הייתי במשבר פנימי מאוד גבוה שלא יכולתי פשוט למשיך לרוץ לעבר העתיד והרגשתי שעם הרצון שלי להצליח ולהיות רופאה החיים האישים שלי נעלמו.הרגשתי שעם הריצה להיות טובה ולעזור לאחרים שכחתי את מי שאני,וזה הכניס אותי לכול מני שאלות שהדחקתי שככה זה ערער לי את המקום שלי ללמוד רפואה.ואם בכלל כדאי לי.מצד אחד אני יודעת שזה המקצוע שאני אביא את היחודיות שבי ובאמת אצליח בו,מצד שני אני נוראה מפחדת שמקצוע הזה יקח ממני כל כך הרבה.שככה תקופה של שנה מרגישה תקועה ולא מגיעה להחלטה האם למשיך לנסות להתקבל ללמודי רפואה או פשוט לעבור למקצוע אחר.
אשמח מאוד לעזרה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025