הבית מתפרק בגלל הרבה בחינות - ואנימרגישה אבודה

היי,קודם כל אגיד שאני מאוד אוהבת את האתר הזה,ומנסה תמיד לייעץ ולעזור פה,והגיע הזמן שלי שיעזרו לי לא? (:
אני שמחה שהאתר אנונימי ואוכל לחלוק ולבקש עצה לבעיה שלי.
ככה,מאז שאני זוכרת את עצמי החיים שלי לא היו קלים במיוחד,בעיות כלכליות הורים רבים סבתא אכזרית ועוד..
אני אנסה למקד את השאלה שלי ב3 הנושאים המרכזיים : בעיות כלכליות , סבתא , הורים.
אני מרגישה שאין לי מקום בעולם הזה,מקום שאפשר לברוח אליו,כמו בית.
אין לי הרגשה חמה ולא כלום ואסביר למה,הבעיה מתחילה בסבתא שלי המגעילה והאכזרית.
היא גרה על החשבון של אמא שלי,אמא שלי מבשלת לה מנקה לה דואגת לה והיא רק משפילה אותה.שקל אמא שלי לא רואה ממנה.כל היום יושבת בסלון(שמבחינתה הוא שלה ואין לאף אחד זכות להתקרב אליו)ויש לה חדר משלה,לא נותנת לאף אחד לחיות בשקט ותמיד משתלטת על המטבח,היא דואגת לעשות ריבים ובלאגנים בבית,היא ממש נהנת מזה,היא אישה נוראית וקמצנית מאוד(מקבלת פנסיה שמנה מאוד).היא מאמללת את החיים שלי ודאגה כבר כמה פעמים להרים עליי ידיים,ולמה?לא כיביתי את האור,יצאתי מהמטבח ולא אמרתי...
כואב לי מאוד העניין הזה,אני מרגישה אסירה בבית של עצמי.המשפחה שלנו לא מבקרת אותנו בגלל שהם לא רוצים לראות אותה,בגלל האכזריות שלה והכפיות טובה.
שונאת אותה כל כך.אין פה דרך החוצה,אף אחד מהמשפחה לא רוצה אותה והיא לא תלך לבית אבותלגור לבד. הדבר שהכי קשה להתמודד איתו הוא שהיא תמיד בבית תמידדד לא מרימה תתחת שלה בכלל ואני צריכה להישאר ולטפל בה כי ההורים שלי עובדים המון,הכל נופל עליי תמיד ונפל.מאז שאני קטנה.
לא יודעת איך להתמודד איתה כבר.נמאס לי להיות סגורה בחדר המסכן שלי והקטן בלי זכות לצאת החוצה.
הבעיה השנייה שלי:הורים.
ההורים שלי אנשים מדהימים באמת,אבא שלי ואמא שלי כמה שאני אוהבת אותם אני לא יכולה לתאר אפילו.אבל בגלל סבתא שלי ה^#%&#$& הזו הם כל הזמן רבים,יום אחד סבתא שלי עצבנה אותי אז צעקתי עלייה ממש והיא הבטיחה לי "אני אתנקם בך,אני אהרוס את המשפחה שלך.לאישה שילדה זבל כמוך לא מגיע בעל וילדים"
וככה היא עושה,אמא שלי עדיין משלמת חובות שלנו מפעם,והיא יצאה החוצה להחזיר כסף וסבתא שלי סיפרה הכל לאבא שלי,שהתחיל לפקפק באמא שלי אם הוא באמת יודע כמה אנחנו חייבים וזה...אבל הוא ידע ממה שאמא שלי החזירה.ואז היא סיפרה לאמא שלי שאבא שלי אמר עליה ככה וככה. הריבים התגלגלו ורק היום הם רבו 6-7 פעמים על דירה כסף ולפני שסבתא שלי עשתה את זה הם לא רבו בכלל,בכלל.
אני לא יודעת לא איך להרגיע את אמא שלי ולא איך להרגיע את אבא שלי,המשפחה מתפרקת,אמא שלי מעלימה עין מהבעיות עם הסבתא וכל היום בוכה ובדיכאון שהחיים שלה עברו בלי לראות כלום ולחוות כלום(ופה היא צודקת) .
הבעיה השלישית שלי:בעיות כלכליות
מאז שאני קטנה היו לנו בעיות כלכליות,כל הזמן במדדים שונים.התבגרתי בגיל מאוד קטן,תמיד חרדתי לבזבז שקל מיותר תמיד ניסיתי למצוא עבודה לעשות הכל,לחשב עם אמא שלי כל פרוטה קטנה שאנחנו מבזבבזות,לא לראות שום דבר ולהיות כלואה בתוך עצמי שחס וחלילה לא ללכת למסעדה ולבזבז כסף,גם היום שיש לנו מצב טוב יותר אני מרגישה כל כך אשמה על כסף שמתבזבז עליי.אני תמיד תקועה במחשבה כזו "אם הילדות שלי לא היתה טובה בשיט אז אולי העתיד שלי יהיה טוב" ואני מתמקדת בעיקר בלהיות תלמידה מצטיינת וזה גוזל ממני המון,אבל אני פשוט לא יכולה שלא,מאסתי בחיים האלה.זה כל כך קשה.
אני לא מצפה להמון עצות,ותודה רבה למי שייעץ (:
העיקר הפריקה.