איך לדעת אם אני באמת אוהבת אותו או שאני איתו כי זה נוח לי?

אני בזוגיות כבר כמעט חודשיים עם מישהו שאני מכירה תקופה.
הוא באמת מקסים ורגיש ומההתחלה הרגשתי מאוד בנוח איתו, הוא ידע עליי כמעט הכל עוד לפני שיצאנו לדייט הראשון חחחח.
בכל מקרה, מעולם לא היה לי חבר והעניין הוא כזה
כן יצא לנו להתמזמז ועוד כל מיני דברים מיניים אחרים אבל סקס לא עשינו.
למרות זאת, אני לא יודעת אם אני באמת נמשכת אליו או שזה מרגיש לי כיף סתם כי יש לנו חיבור רגשי עמוק, לא שזה בעיה אבל אני מוצאת את עצמי תוהה לפעמים אם זה משהו שאני באמת רוצה או שאני מכריחה את עצמי לרצות כי הוא הבן זוג שלי כביכול.
אני קצת נלחצת מכל המחשבות האלה כי לא הייתי רוצה לפגוע בו.
כל המערכת יחסים שלנו התקדמה מאוד מהר ויצא לנו לדבר על כמה פעמים אבל זה פשוט הרגיש טבעי אז זה קרה.
כמו שאמרתי מקודם, מעולם לא היה לי חבר וקשה לי באמת להגיד אם אני מאוהבת בו או שאני איתו סתם כי אני אוהבת את הרעיון שאני אהיה בזוגיות.
עכשיו הוא באמת בן אדם מקסים, ילד טוב כזה הוא דואג לי ועוזר לי ואני אותו דבר איתו, התקשורת בנינו מעולה באמת אני מרגישה שזכיתי.
אבל משום מה אני לא רואה את עצמי אומרת לו שאני אוהבת אותו.
אנחנו נפגשים די הרבה ואני לא מרגישה תחושה מיוחדת כמו פרפרים או התרגשות כשאני רואה אותו כמו בהתחלה, עכשיו זה מרגיש לי מאוד רגיל כזה אבל באופן די מוזר, כאילו הוא סתם עוד מישהו.
רוב המפגשים האחרונים שלנו היו הרבה יותר מיניים אבל גם היה כמה שהתחילו בדייט נחמד והייתה פעם אחת שגם הביא לי פרחים, וזה ממש ריגש אותי.
אני יודעת שאולי העובדה שלהיות איתו מרגיש לי כמו הרגל ולא משהו מיוחד יותר יכולה להיות משהו טוב , אבל זה מרגיש לי מוזר שזה ככה ואנחנו עדיין לא חודשיים יחד, מה אם ימאס לנו אחת מהשנייה?
יום אחד העלתי את הנושא של מתי בדיוק אמורים להגיד אחד לשנייה ״אני אוהב.ת אותך?״ ושנינו הסכמנו שאנחנו אוהבים להיות ולבלות אחד עם השנייה ולדבר ולשתף אבל אני באמת לא יודעת אם זה בהכרח אומר שאני אוהבת אותו..
מה שכן אני יודעת שלא הייתי רוצה שניפרד או משהו כי אני באמת חושבת שהוא מדהים ויעשה לי רק טוב אבל בכל זאת משהו לא מרגיש לי מאה אחוז.
אני יודעת שזה סיפור ארוך ומסובך ואני ניסיתי לתמצת כמה שאפשר אבל אני באמת הייתי רוצה לשמוע מה דעתם של מי שקורא את זה ויש לו ניסיון בזוגיות או משהו, באמת פעם ראשונה שאני כותבת פה חחחח