מה ההגדרה האמיתית של חופש?

אהלן אני בן 22 משוחרר טרי שנה עוד מעט, ולפני 8 חודשים מצאתי את הבחורה שגרמה לי להיות מאושר בערך אני בהמשך אסביר למה אני אומר בערך. הבחורה הזאת עם הכי הרבה חוש הומור שפגשתי בבן אדם יש לה אנרגיות מטורפות כל מי שנמצא לידה פשוט מתמגנט אליה כי היא פשוט מלאכית קטנה. והכי חשוב בקשר הזה אני מרגיש שאני מצליח להיות אני כמו שאני באמת. יש לנו את השפה המשותפת שלנו אנחנו מסתלבטים על הכל אנחנו מבינים אחד את השניה לשנינו יש אינטילגנציה רגשית ברמה מאוד גבוהה לכן אנחנו משדרים על אותם תדרים. התקשורת שלנו מעולה אנחנו מדברים באמת על הכל, כל דבר שיפריע לי או לה אנחנו נפתח ונשתף גם אם זה יגרום לאי נעימות רגעית או קצת עצבים. אז איפה הבעיה כי לא סתם אני כותב את כל זה, זוכרים שאמרתי בערך אני אסביר את עצמי, אני לא יודע איזה סוג של חיים אני רוצה לחיות בעתיד שלי הרי זה כרגע הגיל שאנחנו מעורערים עם כל השאלות אז כן יש לי קצת כאב ראש מצד אחד טוב לי איתה ואני רוצה לחיות איתה את החיים שלי, מצד שני אני מרגיש סוג של תחושת פספוס שמונעת ממני להיות שלם ומאושר עם עצמי. אני תמיד שואל את עצמי אם אני ממשיך בכיוון הזה לאן בעצם אני מוביל את עצמי הרי התהליך הוא מוכר חתונה, בית, ילדים והרבה עבודה בלי יותר מידי זמן לעצמי או לחיים שבניתי לעצמי. אני חושב שיש אנשים שמשקרים לעצמם והם לא באמת חיים את החיים שהם חלמו או רצו לחיות כי החיים הובילו אותם למקום שהם נמצאים בו היום וקצת מפחיד לעזוב הכל ולרדוף אחרי החלומות שלך בגיל 40 שאתה כבר עם משפחה שאתה צריך לדאוג לה ובעצם מבין שהחיים הם לא החלום הורוד שרצית לעצמך שהיית צעיר. אז זה בדיוק מה שאני לא רוצה שיקרה לי אני מרגיש שעוד יש לי מלא דברים שאני רוצה להגשים אני רוצה להכיר את עצמי יותר אני רוצה לטייל בכל העולם אני רוצה לשרוד את החיים בשיניים ולהיות מסופק מהכל, במקום זה אני מרגיש כרגע הרבה לחץ רגעי כאילו אני מתעורר בבוקר ואני לא מאושר כלכך אני לא מסופק, אני רוצה להשיג עוד אני רוצה להגיע רחוק ואם כמה שאני אוהב את הבת זוג שלי היא מאוד מקובעת לנורמה החברתית של צריך לעבוד קשה כל החיים כדי שהיה כסף ונוכל לקנות דירה ולגדל ילדים וזה כאילו מה שכולם עושים והם שוכחים לפני שהם נכנסים לכל הלופ הזה לחיות את החיים. הקטע זה שאם אני אגיד את זה לבת זוג שלי ואני אגיד לה שאני רוצה לעבור את המסע הזה איתה ביחד ולא לבד היא לא תרצה, היא מאוד מפחדת להתרחק מהבית של ההורים שלה ולעשות פעולות כאלה נועזות אם זה לעזוב כל מה שמוכר אם זה לחיות בכל מיני מקומות בעולם תוך כדי הישרדות לא יודע לנסות לחיות את החיים מכל הטוב שיש ליקום להציע. היא רוצה ללכת בעקבות ההורים שלה ואם אתם שואלים איך אני רואה את זה מהצד, יש לה הורים מאוד חמודים שהתאהבו בגיל צעיר התחתנו הביאו ילדים עבדו קשה כל החיים שלהם ועדיין עובדים קשה קנו דירה ופשוט חיים את החיים בצורה מאוד דיכאונית ומשעממת בלי יותר מידי עניין בלי יותר מידי זמן אחד לשני כי הם רוב הזמן עובדים וזה עוד יותר מכניס אותי לדילמה שלי של האם אלו החיים שאני מאחל לעצמי אני לא יודע אשמח לעזרכתם