מתלבט לגבי המשך השירות הצבאי שלי והאזרחות, אם לא אסיים צבא זה ישפיע לי על החיים?

אז כמה אני יולי 23, בטירונות היו לי קשיים שלא מאופיינים לטירונות 02. אני אסמטי וחצי מהימים שם העברתי עם קשיי נשימה ומשאפים. בנוסף היו לי התקפי חרדה ובשלב מסוים לא ידעתי אם זה התקף חרדה או אסתמה. לפני הטירונות הורדתי את הפרופיל ל45 כי אמא שלי אמרה שאם אני מתגייס ללוחם הגנא אווירית היא לא תוכל לסבול את זה והתחילה לבכות בכי לא נורמלי על הרצפה עקב כך הורדנו פרופיל מ72 שלא ברור לי איך הרופא המטומטם נתן לי עם אסתמה, בקע מפשעתי פלטפוס ודיכאון וחרדות שאני סובל עוד מלפני והייתי מטופל עם פסיכולוג במשך 2.5 שנים!!! לאחר הטירונות אמרו שיהיה עוזר משפטי וזה עניין אותי, בנוסף התחילה המלחמה ולא היה לי נעים ללכת לקב״ן בתקופה כזו במדינה ובצבא במיוחד. בסוף אמרו שאין תקן בבסיס שיחסית קרוב לבית שלי ורצו לשלוח אותי לבסיס רחוק ובנוסף סגור. סירבתי ואמרו לי יש לנו משהו דומה לזה ביחידה אחרת, הסכמתי. ניסיתי ללמוד אבל בגלל המלחמה אמא שלי הייתה בלחץ כבד ובפחדים שאני מסתובב בחוץ. אז היא נסעה איתי כול בוקר לבסיס במשך שלושה חודשיים וחיכתה שאצא במשך 9 שעות. יש לציין שיש לי מעבר לכול הקשיים שציינתי גם קושי כלכלי בבית ואני לא עצלן הייתי עובד במסעדה לפני הצבא וחסכתי. הצלחתי להגיע למצב שאני ממן רישיון, רכב ואפילו רציתי לעבור דירה עם אמא שלי לבד מכיוון שאנחנו שישה בבית. אני אמא סבתא ושלושה דודים ששניים מהם מוגבלים נפשית ואחד גרוש עם עבר בעייתי לא נעים עם אשתו שבגדה בו כך שזה גם משפיע על חייו. בסדיר ניסיתי ללמוד את התפקיד ועשיתי גם כמה משפטים אבל משהו הקשה עליי ולא קרץ לי לשבת במשרד 7 שעות שרוב הזמן אין מה לעשות. המפקד החליט להעיף אותי ולשים אותי עובד רסר. כמובן שזה גרוע יותר מבחינתי למרות שזה שעה פחות. גם אני אלרגי לאבק ולחומרי ניקוי. קבעו לי כמה פגישות עם מפקד הבסיס שכולן הסתיימו אותו דבר ובלי מענה לא ממני ולא ממנו. אחרי 8 חודשים אני מבין שהגעתי לקצה כול יום פה הוא סיוט מבחינתי. אין לי פה חברה ואין ממש תפקיד. כולם כבר מסתכלים עליי בזלזול ובסוג של גועל והחלטתי שנמאס לי. השאלה שלי היא האם זה שלא סיימתי צבא ישפיע על המשך החיים שלי. אני מאמין שיש לי מוסר עבודה והסתדרתי בעבר עם הבוס שלי טוב למרות שגם בעבודה היו לי קשיים בהתחלה אבל אז הסתדר ואפילו נהנתי והרווחתי לא הרבה אבל בסדר גמור. אבל אני פוחד שאצא לאזרחות ושום אמצא את עצמי אבוד כי אני לא חי בפנטזיה אני יודע שהחיים בחוץ לא פשוטים ואני מרגיש שאני מוותר מהר למרות שאני כבר לא יכול להיות בבסיס וזה משפיע לי הבריאות הפיזית. אשמח לשמוע דעות והצעות לגבי מצבי תודה.