קבענו דייט ורגע לפני פשוט נעלם והחלטתי לחסום כי לא רציתי לשמוע יותר, פעלתי נכון?

היי לכולם,
אשמח לעצה בעקבות משהו שקרה לי.


דיברתי עם איזה בחור סביבות השבועיים , לא נפגשנו מלבד כמה פייסטיים , ודיבורי וואטסאפ וכמה שיחות טלפון.

יש הרבה נורות אדומות עוד לפני התחלנו את הקשר: אני בת 28 הוא בן 24, כמו כן שנינו חזרנו להורים בעקבות המלחמה והוא סיים מערכת יחסים די אינטנסיבית של 4 שנים מלפני חצי שנה, אותה בת זוג גרה מסתבר לא רחוק ממני , אפילו צחקנו על זה , שצריכים ללכת למקום מפגש שהם לא היו נוכחים בו.

הותאמנו באחת האפליקציות ההיכרויות, מעבר לדגלים האדומים החלטתי לתת צאנס הרי לא כל הגברים רוצים להכיר היום והייתה כימיה טובה בשיחות ובכלל.

הקשר זרם.

קבענו להתראות יום ספציפי , אחרי ששנינו לא מצאנו את הזמן הנכון, קבענו ביום ובשעה מסוימת. חשוב להדגיש שהוא אחד שעושה ומחזיר טובות, יש לו לב טוב וזה נראה עליו, הוא מסיע באופן קבוע חברים שלו שמתקשרים אליו כטרמפ ולפעמים אנשים מתקשרים אליו לפרוק אחרי יום גרוע שעבר עליהם. תמיד נמשך לענייני הסיוע והפסיכולוגיה וחושב ללמד את זה אז זה היה הגיוני לי שזה החיים שלו.

באותו היום זה היה יום יחסית ארוך, אני לומדת ועובדת כך שבערב היה מבחינתי יום די גרוע למפגש. אבל ראיתי ששנינו לא יכולים ורציתי להיפגש כבר אחת ולתמיד אז סיכמנו שהיום זה היום.

התקשרתי אליו , אחרי לא מעט ממתינות שתמיד יש לו באופן קבוע יש , אבל גם פה ניסיתי להיות חמודה ולבבית כי אין מה לעשות , יש לו את החיים שלו ונראה שהוא מאוד עמוס. השתדלתי לא לתת לזה להשפיע עליי , כי זה גרם לי להרגיש שאני לפעמים ״מציקה״ שהצד השני תפוס בשיחה אחרת, אף על פי שאמר שלא אכפת לו.
דיברנו שאני מסיימת בשעה מסוימת ושהוא יכול לאסוף אותי באותה השעה , הוא סיפר שיש לו מעט פקקים כרגע אז אמרנו שהמקסימום שאדבר איתו שאסיים שם.

הגיעה השעה והבנאדם נעלם. שלחתי הודעה , סימס לי חזרה עם ״סיימת שם, חברה?״ גם כן המושג הזה לא ברור ועניתי לו שכן ושאני כאן במכללה כפי שקבענו.

חזר אליי בהודעה לאחר כחצי שעה בערך , שהוא עכשיו יוצא לעיר שלו ושהיה צריך לעזור לאמו שלו באיזשהו משהו שביקשה, אני בטח לא אגיד על זה משהו
אבל גם פה הייתי חמימה , אמרתי ניתן לו את הזמן, אפילו ישבתי עם כמה חברות ופשוט דיברנו והעברתי את הזמן עם העיכוב שלו.

באיזשהו שלב עלה לי הסעיף, סיימתי ללמוד ב21:30, עכשיו כבר 22:30, מה נהיה? התקשרתי אליו, לא ענה . לאחר מכן פשוט חתכתי עם החברות הביתה ומזל שכך תוך כדי שפשוט הסברתי להן שסתם קבעתי עם ידיד והוא לו פנצר אז
הן הציעו שנחזור הביתה ביחד .

חזרתי מבואסת טילים, הרי קבענו ומה נהיה עוד שנייה לילה. לקראת רבע ל22 עמדתי לשלוח הודעה , שוב, אבל עצרתי את עצמי והחלטתי לחסום אותו משיחות והודעות,ֶכי לא רציתי לשמוע יותר.

למחרת התחרטתי , אמרתי אולי קרה משהו או שבאמת שסתם הבריז. אני חושבת עליו כבר כמה ימים, השיחות הטובות שלנו לא יוצאות לי מהראש ואני שוקלת האם עשיתי נכון בעניין? או שסתם נכנסתי לחרדות לאחר שלא ענה בזמן .. כמו כן אין לו דרך ליצור איתי קשר ומשום מה קשה לי לשחרר את העובדה שלא הבנתי עד הסוף מה קרה שם.

מבחינתי אני רואה את זה כהזמן שלי, שקובעים מפגש ו לא עומדים בו מאיזשהי סיבה , אני רואה באיחור זלזול וכבוד מהזמן שלי בטח במפגש ראשון. כמובן שיש מקרים חריגים אבל בנאדם שלא מתקשר ולא מודיע מבחינתי זה ככה .

אשמח לדעת דעות נוספות אם עשיתי נכון כי אני מקבלת דעות חלוקות מהסביבה ..