מבית חרדי ורוצה זוגיות, אך מפחדת מתגובת ההורים

אז ככה, אני בת 17, כיתה יב', נראית טוב, מכיתה ט' שזה בגיל 15 בערך, אני מרגישה שהדת כופה עלי וקשה לי מכל מיני בחינות..
נולדתי לבית חרדי שהולכים לבית יעקב, שזה בית ספר שמקשה כדי שלא נצא מהמסגרת ואסור הרבה דברים..
אחד הדברים שהכי הפריעו לי שזה אין אפשרות שיהיה חבר, אין לך תקשורת עם המין השני, יצא לי פעם לדבר על זה עם חברות שלי והם אמרו שזה לא ממש מפריע להם והם מסתדרות.. לי זה הפריע מאוד!!ואז התחלתי לעשות דברים שלא היה אמור לצאת מהם משו אבל אז חשבתי שכן..
דיברתי באתרים עם כל מיני בנים שחלקם היו סוטים.. זה היה הלם בשבילי ,אז התחילו ייסורי מצפון, שהכל מאחורי הגב של ההורים וזה אסור עפ"י התורה (לא שעשיתי את זה בכוונה לדבר עם סוטים, אני בתמימות התחברתי לאתרי צ'אט במטרה לדבר..ולא הכל זורם כמו שרוצים..)
היו לי תקופות של דיכאון וירדתי בלימודים ואף אחד לא שם לב אפילו,אני טיפוס שתמיד מחייך ולא יכולים לדעת מה עובר עלי..
כך ,שהחברות שהיו איתי רק בכיתה, לא שמו לב שמשו לא בסדר איתי (הם אף פעם לא שמות לב..) וההורים שראו אותי מסתגרת בחדר חשבו שאני לומדת ולא הפריעו...כך שעם הכל הרגשתי עוד יותר לבד והצורך למישו גבר..
הייתה תקופה שרציתי להיפגש עם בנים רק שלא ידעתי איך אני אמורה להכיר אותם ולשמור על קשר,הרבה אנשים מכירים את אבא שלי ופחדתי שיספרו לו, גם שהייתי יכולה לצאת עד השעה 8 וחצי שאז אבא שלי מגיע הביתה..גם הסיכויים שאני יכיר מישו פוחתים, אם אני מפחדת לפרסם תמונה שלי שלא יגלו..אז זה לא דרך פייס (שיש לי..) וגם לא באתרים אחרים, כי פחדתי,במציאות כמה שאני יראה טוב(ואני נראית טוב..) אף גבר לא יבוא ויתחיל איתי שהוא רואה שאני חרדית (למרות שהחצאיות שלי הם עד הברך..את זה הצלחתי לעבור, לאחר ויכוחים עם ההורים) כך שגם האפשרות שבמציאות אני יכיר מישו גם יורדת...
בקיצור ,אני לא יודעת מה לעשות ,אני יודעת מצד אחד שאין חבר זה טוב ולא עושים שטויות, מצד שני קשה לי עם כל הסגירות הזו..
כמו שכבר אמרתי, אני לא אדם שיעשה רעש ולכן האפשרות לצאת מהבית ולעזוב את הדת תקשה עלי יותר(אני לא רוצה לעזוב לגמרי) .. ואני גם מפחדת מהתגובה של ההורים(האפשרות לשוחח איתם על זה לא באה בחשבון..),אני כבר לא יודעת,מה לעשות?!