הייתי בזוגיות עם בחור ששיקר לי וכתוצאה מכך נפרדנו, האם כדאי לי לתת לו הזדמנות?

היי חבר'ה
צריכה את עזרתכם, חכמת ההמונים...
בת 29, גרושה 2 לא הבחורה מהפוסט הקודם יצאתי עם בחור גרוש ללא ילדים במשך כמעט 3 חודשים, הכרתי אותו דרך קבוצת וואצפ של שידוכים וקיבלתי פרטים של הכרטיס שלו שהוא כתב על עצמו, במשך הזמן שיצאנו הרגשתי שיש דברים שהוא מסתיר אבל לא ידעתי בדיוק מה וקצת שאלתי וענה תשובות קצרות עם הזמן הבנתי שהוא לא אומר את כל האמת, חודשיים וחצי אחרי שהכרנו דרשתי ממנו שיספר לי מה לא היה נכון בדברים שהוא כתב על העיסוק, השכלה, צבא והוא בסוף סיפר לי את האמת אבל זה רק לאחר שדרשתי ממנו, כי היה ברור לי שחלק מהדברים לא נכונים, נפרדתי ממנו והוא התחנן שאני אתן לו הזדמנות ואמר שרצה להרשים אותי ופחד שאני יעזוב, בסופו של דבר המשכנו עוד קצת את הקשר כשאני לא בטוחה לגבי מה שאני רוצה הייתי מבולבלת וחשבתי כמה ימים ונפרדנו שוב.
העניין הוא שיש בינינו חיבור מדהים מההתחלה, כימיה ברמה גבוהה מאוד, הוא התאהב בי וגם לי יש רגשות כלפיו, שנינו הרגשנו שזה משהו מיוחד, הוא אמר לי שבפגישה הראשונה הוא הרגיש כאילו הוא מכיר אותי שנים.
באמת החיבור היה כל כך טבעי ונכון וחשבנו אפילו להתחתן עד שהבנתי שהוא שיקר והכל נהרס.
זה לא היו שקרים של עיגולי פינות..
הפרידה הייתה לפני שבועיים והוא עדיין שולח לי מלא הודעות כי הוא רוצה לחזור אז הוא כותב כמה שהוא אוהב ולא רוצה להכיר אף אחת אחרת ועל הזכרונות.. הוא ממש מתחנן להזדמנות.
עכשיו אם לא היה לי כל כך טוב איתו לא הייתי אפילו מעלה את השאלה אבל באמת שבחיים לא היה מישהו שאהב אותי ככה ושבאמת היה טוב אליי... הגרוש אהב אותי מאוד ונלחם עליי מאוד אבל לא היה טוב אליי בשום צורה באמת היה לי טוב איתו, נתחיל מזה שהוא גבר שיודע לחזר אחרי בחורה ויודע לכבד, הוא מפרגן, מחמיא, מקשיב, טוב עם ילדים, נדיב מאוד והכי חשוב הרגשתי שהוא קשוב לצרכים שלי ובגלל זה היה לי כל כך טוב איתו. אפילו ה"ריבים" שלנו לא באמת היו ריבים זה היה מין וויכוחים קטנים שידענו להתנהל איתם בצורה טובה.
הוא כל כך רוצה ואני לא יודעת אם אמצא בחור כמוהו.. הוא לא מושלם ויש דברים שמפריעים לי אבל הוא תמיד מקשיב למה שאני מבקשת ומה שאני לא אוהבת הוא אומר שאפשר לשנות את זה והוא יעשה הכל. הוא אפילו נתן לי לדבר עם גרושתו זה דבר שלא עושים והוא הציע והיא אמרה שהוא לא יודע לשקר והיא חושבת שהוא אמר את הדברים האלה כי הוא מתבייש.
הילדים שלי ראו אותו כמה פעמים והוא התנהג מושלם איתם.
הוא גר בעיר אחרת במרחק של שעה ואין לו בעיה לעבור לגור בעיר שלי.
והכי הכי מה שמציק לי שהיה לי ממש טוב איתו והוא פשוט מוכן לעשות הכל מהכל כדי שנהיה ביחד ואתן לו עוד הזדמנות.
מה אתם חושבים שכדאי?
כמה סיכויים יש לי בכלל למצוא את הבן אדם המתאים ב100?