בעלי לא יוזם סקס וטוען שבגלל ריבים ובעיות תקשורת, איך נתקרב אם אני מרגישה דחויה?

נשואים 6 שנים אני בתחילת היריון עם הילד השני אני אהיה מאד כנה כאן: אני יפה הרבה מעל הממוצע, גבוהה ורזה והוא טוען שהוא נמשך אליי ושזה לא קשור לחיצוניות, מציינת שהוא לא הומו ולא בוגד.
הוא מאד נאמן ובעל טוב ואבא טוב, מאד קשה לו הפערים בינינו היה רוצה שהבית יהיה מסודר יותר ונקי יותר וטוען שזה היה גורם לו לרצות סקס ושאם לא היינו רבים הרבה הוא היה רוצה ושאין חשק בגלל חוסר תקשורת מצד שני לא אכפת לו שאזום והוא יזרום וירצה ואני ממש ממש לא בקטע ליזום א. כי אני כבר בחוסר בטחון אמיתי בגלל התחושת דחייה. ב. כי אני ככ סוג אישה שרוצה שהגבר יזום תמיד ולהיות מחוזרת ולא מחזרת. זה ממש מגעיל אותי שהוא אומר לי "מה הבעיה שתיזמי?" ממש דוחה אותי
ומכיוון שהייבוש הזה זה כבר תקופה ארוכה מאד של שנתיים לפחות ונכון שהיו מצבים שהיינו בתקשורת נוראית ועדיין ברגע שאנחנו בטוב יש לי חשק מיני בריא ואני רוצה להתחבר ככה אבל הוא ממשיך עם תירוצים כאלה אפילו שכבר היו לנו הרבה עליות ותקופות יותר טובות והריבים יחסית מתונים יותר
דבר נוסף: הוא טוען שאנחנו עושים סקס פעמיים בחודש וזה לא נכון הוא מדומיין כנראה
אני אומרת לו שאנחנו שוכבים פעם בחודש גג בגלל המקווה ולפעמים מדלגים לגמרי בדקנו והטסטסטורון שלו תקין יחסית. עכשיו אני במצב שאני מחכה שילך לאיש מקצוע לברר עם עצמו מה יש לו והוא הסכים אבל לא ברור אם הוא ממשיך למרוח או רציני הפעם והוא מנסה ליזום דייטים איתי אבל בפנים אני חצויה מאד כי אני רוצה שנתקרב אבל פגועה מאד ורוצה יחסים נורמליים עם סקס בריא ומתוסכלת מינית כמו שבחיים לא דמיינתי שאהיה או שדבר כזה יקרה לי
מה אני עושה???? אני לא רוצה לחפור לו או להמשיך לדבר על משהו שככ משפיל אותי ולא בדיוק מעורר חשק אצל הצד השני
וגם אם הוא יזום איתי אני ארגיש שהוא בטח מרצה אותי ואם הוא לא יזום אני ארגיש נורא ואני מפחדת שאני לאט ובטוח אתנתק ממנו רגשית וכבר לא תהיה ברירה אלא לחתוך ואין כלום בחוץ אני יודעת
וזה גומר אותי
כרגע לא אכפת לי אם הוא איתי בבית בערב או מתי חוזר זה לא מזיז לי וזה מפחיד אותי מה עושים כדי לעשות כבר שינוי אמיתי כאן?
איך אפשר לצפות ממני לעבוד על הקשר אם אני מרגישה ככ דחויה ומרגישה שהכל תירוצים כבר? כשהוא טוען שהוא רוצה אותי