בעלי מחובר בחבל הטבור עדיין לאימא שלו, איך ממשיכים מכאן?

קצת רקע לפני,
אני נשואה לו כשלושה חודשים,ואיתו כבר 3 שנים
אנחנו גרים מתחת להורים שלו.
תמיד היה ברור לי שיש בינהם קשר חזק מאוד,הוא מתנהג כמו ״הילדה שלה״ כל היום משמיעה לו שמות כינוי וחיבה כמו של ילד קטן והוא בן 31
האחים שלו כולם יודעים שהוא המועדף ושיש לה משהו אחר איתו.הקשר בינהם הוא 10 שיחות טלפון כל יום,
אם אני לא מכינה לאכול אחרי שחוזרת בשבע בערב לבית הוא יעלה לאכול אצלה,כל יום הוא יעלה אליה לשבת איתה,אין מצב שהיא לא יודעת על כל דבר שאנחנו עושים אפילו אם הוא ספונטני. בעבר תמיד היה משווה בינה לביני סביב הניקיון,העשייה של האוכל וזה הוביל ביננו להמון ריבים וברוך ה׳ נפסק.
הוא כל הזמן דואג שנהיה סביב המשפחה שלו בארוחות שישי קבוע,אם קבענו דייט והיא באותו היום מצוברחת כנראה שהדייט יהפוך למשולש. בארוחות היא יכולה לשבת לידו וללטף אותו בלי הפסקה,ולהשמיע כמה הוא יפה כינויי חיבה כמו של ילד קטן,והוא נמס בין ידיה.
שלא תבינו היא חמה מאוד טובה ואין לה טיפת רוע,הבעיה שלי היא מולו
כתוצאה מכל הפינוק הזה עברתי איתו המון משוכות,הוא תמיד יותר רגיש ושברירי מכולם,מפונק בטירוף וברוך ה׳ הצלחנו למצוא את האיזון.
אבל מהחוסר גבולות שלו, אני יכולה לקום בבוקר ולראות את חמתי אצלי בבית
יש פעמים שהיא יורדת להגיד לו שלום ופשוט נשארת גם אם הוא הולך,לפעמים גם אחותו מצטרפת,הן פשוט יושבות בספה רואות טלווזיה ואני זרוקה באיזו פינה,אם ביני לבינו יש בעיה כמו שלא הצלחנו למצוא זמן לנקות,היא תבוא לנקות איתו. מבחינתה היא רוצה לעזור חד משמעית,אבל זה לא עובד יותר. אם אני מכינה לאכול הוא תמיד ישאל אם אימא שלי יכולה לבוא לאכול איתנו. והיא ברוך ה׳ נשואה וחיה למעלה עם בעלה ועוד ילדה.
הדבר הזה סביבי יום יום דקה דקה,קשר של שלושה
ולאחרונה באחת השיחות שיצא לי לומר לו שלפעמים זה מרגיש אובססיה,הוא אמר לי דבר כזה״ אימא שלי היא תמיד תהיה אצלי מקום ראשון,אחר כך כולם״
כמובן שזה היה כמו סכין ללב,אנחנו בקושי 4 חודשים נשואים,עזבתי את הבית של ההורים בשביל להתחתן ולהקים משפחה ולהחזיק בית עם בעלי שלא נמצא כל כולו כאן. והעובדה שאני לא בראש מעייניו ויש לפני מישהי מתבטאת באינספור דברים בזוגיות שלנו. איך ממשיכים מכאן?