מה אפשר לעשות עם חוסר חשק מיני אצל אשתי? יש לזה פיתרון?

שלום אני יוסי חרדי בן עשרים וארבע מקהילה חרדית חסידית מאוד סגורה ושמורה.
התחתנתי לפני חמש שנים בגיל תשע עשרה. עד החתונה הייתי תלמיד רציני מצטיין וירא שמיים, כך נזהרתי מאוד מלהתקרב לכל עניין המיניות. לא הסתכלתי על נשים ולא קראתי או צפיתי או דיברתי דברים שקשורים איכשהוא למיניות. גם לא נגעתי בעצמי ולא אוננתי אף לא פעם אחת.
אמנם ההתפתחות הגופנית שלי הייתה תקינה ורגילה לגמרי וחרמנות ויצריות וחשק מיני התחלתי להרגיש מגיל שתיים עשרה או שלוש עשרה אבל בגלל החינוך החזק שקיבלתי לא עלה בדעתי אף פעם לממש את התאווה הזאת. אמנם היו לי פנטזיות אבל השתדלתי להדחיק אותם ולא להרהר בהם יותר מדי.
מדי פעם מגיל שבע עשרה ואילך התחיל לקרות לי 'מקרה לילה', היה יוצא לי זרע תוך כדי שינה בגלל כל מיני חלומות אירוטיים וגם סתם כך באופן טבעי, בגלל אכילה או שתייה וכולי, הרגשתי מאוד מאוד רע עם זה, במקום שאני נמצא הוצאת זרע נחשב החטא החמור ביותר והרגשתי מאוד לא טוב עם זה.
עדיין לא ידעתי אז מה בדיוק עושים הבעל והאשה בחדר המיטות לאחר החתונה אבל ידעתי שאז יפתר העניין הזה של הוצאת זרע והחשק המיני שלי יגיע אל סיפוקו.
לפני החתונה לא הכרתי בכלל את אשתי, נפגשנו לפני כן כמה פגישות נימוסין וזהו. התחתנתי וממש לפני החתונה הדריכו אותי מה עלי לעשות.
אני הבנתי די מהר את העניין אבל אשתי שקיבלה חינוך דומה לשלי והיא מצטיינת ורצינית עוד יותר ממני לא הבינה.
מאז תחילת חיי הנישואין היה לה נורא נורא קשה כל העניין הזה. היא לא רצתה את זה בכלל ונתנה לי תמיד לחוש שהיא עושה את זה אך ורק בגלל שחייבים. היא לא נתנה לי לגעת בה בכלל מעבר למגע מיני מחוייב וגם לא נתנה לי לראות אותה בכלל בעירום אפילו ממש חלקי.
אני הייתי אז ממש ממש מסכן. אני הייתי נורמלי ובשיא החרמנות הטבעית שלי ששמרתי אותה כל השנים. החרמנות רק חיכתה להתפרץ אבל בפועל היא נבלמה בכל הכוח, זאת הייתה בשבילי הפעם הראשונה בחיי שהייתי כל כך קרוב לאישה חוץ מאמא שלי ולאחיותימאבל אשתי כמעט לא נתנה לי להתקרב אליה.
זה היה סיוט נורא ואיום.
במשך השנה הראשונה הסתובבתי כל היום מחורמן בצורה לא רגילה ולא היה לי איך לעזור לעצמי. כמעט כל לילה יצא לי זרע במיטה כשישנתי והרגשתי עם זה הכי גרוע שרק שייך.
אשתי הרגישה מאוד גרוע עם כל הקטע המיני, היא ילדה טובה אז היא הסכימה לעשות בדיוק מה שהדריכו אותה שזה יוצא בערך פעמיים שלוש בחודש אבל היא עשתה את זה בדיוק כפי איך שהדריכו אותה, בצורה ממש קפואה.
ניסיתי להתייעץ עם רבנים ומייעצים למיניהם אבל אף אחד מהם לא הבין את הבעיה, כולם אמרו שזה לא ייתכן כי באופן טבעי האישה מאוד רוצה את זה ובמיוחד בתקופה הראשונה לאחר החתונה מה שהעצים את התחושות הקשות שלי. השנה הראשונה היה עבורי סיוט מתמשך שאני לא מאחל לאף אחד ואני מניח שרוב הקוראים בכלל לא יבינו אותו.
באיזשהו שלב הופנתה אשתי לטיפול רגשי שהמטרה הסופית שלו הייתה לפתור גם את העניין הזה, מאז ועד היום היא עדיין הולכת לאותו טיפול רגשי כבר כמה שנים אבל העניין הזה עדיין לא התחיל להיפתר, היא עדיין קפואה מאוד ולא מראה כל סימן שהיא רוצה את זה, מאז שהתחתנו היא לא יזמה את זה מעצמה אפילו פעם אחת.
אני קצת נרגעתי אחרי שנה בערך כשהבנתי שזה המצב ואין מה לעשות אבל עדיין מאוד מאוד מאוד קשה לי.
היום קצת נפתחתי במיוחד מבפנים. הנסיונות שלי גדולים ואני בכלל בכלל לא מסופק מאשתי.
אני רוצה לציין שניסיתי הרבה דברים, ניסיתי לדבר אתה, ניסיתי לפתוח אותה קצת אך מאומה לא עזר, אני חושש שהיא מעט א מינית. אני זוכר שפעם אמרתי לה שיש כזה דבר גמירה נשית והיא התווכחה אתי וטענה שאין דבר כזה בכלל.
אני בטוח לגמרי שהיא לא גמרה בחייה אפילו פעם אחת.
השאלה שלי מה עושים? האם יש למישהו פתרון? מה אני יכול לעשות? מאין יבוא עזרי?
אני מאוד רוצה שהיא תרצה את זה יותר ותהייה יותר פעילה מינית. זה מאוד מאוד קשה לי ואני מרגיש מאוד מאוד לא מסופק ועדיין קורה לי המון המון שיוצא לי זרע תוך כדי שינה.
למי יש פתרון?
האם יש איזה משהו שאני יוכל לעשות בלי ידיעתה שיהפוך אותה ליותר חרמנית או משהו?
למי יש עצה?