יש דרך להתחיל עם בנות בלי להטריד אותן?

עמלק: בנות לא רוצות שגברים מכוערים יתחילו איתן, אני מכוער. באסה לי.

קודם כול טיפה על עצמי:
בן 26, בלי חברים, בלי כישורים חברתיים, בלי חברה, אפילו דייט בחיים לא היה
בזמני הפנוי אני רואה אנימות שומע מוזיקה ביפנית ומשחק במחשב. איכסה, אני יודע.
אני נמוך יחסית, רזה, מגמגם טיפה, בעל פרצוף גנרי ולא משדר גבריות וביטחון.

תמיד היה לי קשה לדבר עם אנשים וידעתי שלא יהיה לי קל למצוא אהבה אבל הייתי אופטימי כי שמעתי על הקונספט של אתרי היכרויות והייתי בטוח שזה מקום נהדר לאנשים מתקשים חברתית להכיר, יש עוד הרבה אנשים כמוני בסך הכל. אני לא מיוחד.
אז בגיל 22 פתחתי לי משתמש, עברו ארבע שנים ומתוך כל האתרים והאפליקציות שהייתי דיברו איתי שתי בנות
שלוש תלוי מה אתם מחשבים שיחה
וכשאני אומר דיברו זה היה ממש לאיזה יום יומיים וזהו
ממש מתסכל ולא נעים

בכל מקרה תוכנית א' נכשלה.
העצה שרוב האנשים יתנו לי בשלב זה היא להתחיל עם בנות במציאות
ועשיתי הרבה חושבים אני עם עצמי והגעתי למסקנה שזה לא דבר שמותר לי לעשות
ואני אשמח אם תשכנעו אותי אחרת
או שתסכימו איתי, אני אעדיף שתסכימו איתי. להיות צודק זה כיף.
אגב אני הולך להגיד הרבה "בנות ככה ובנות ככה" וברור לי שאין לי באמת מושג על מה אני מדבר אבל אלו דברים ששמעתי הרבה בנות אחרות אומרות ולא הרבה בנות אחרות לא מסכימות איתן.

אז

דברים שאני רואה שאנשים רושמים והדעה שלי עליהם:

"בנות רוצות שיתחילו איתן, זה מחמיא להן, מקסימום לא ילך לך עשית למישהי את היום"

בנות רוצות שמי שהן רוצות שיתחיל איתן יתחיל איתן, מתי שהן רוצות שיתחילו איתן ואיך שהן רוצות שיתחילו איתן. אם אני לא נראה טוב זה לא מחמיא זה סתם שם אותה במצב לא נעים שבו היא צריכה לסרב לי, אם אני בא לה בזמן לא טוב זה מציק ואם אפתח במשפט נדוש זה מוריד. יש לי שתי אחיות נורא יפות, מתחילים איתן הרבה, זה ממש לא נראה כאילו הן נהנות.

"תנסה לפתוח שיחה במחמאה"

בנות לא רוצות שגבר יחמיא להן. הן רוצות שבנות אחרות יחמיאו להן, למה שיהיה לה אכפת אם אני חושב שהחולצה שלה יפה? גברים מחמיאים לבנות כל הזמן זה סתם מציק אני בטוח שהיא תהיה הרבה יותר שמחה אם אני אעזוב אותה בשקט.

"אחי תתחיל ברחוב עם איזה 4 5 בנות ביום ככה תבנה לעצמך את הביטחון"

ממש לא. זה לא יפה להפריע לאחרים. וחוץ מזה הביטחון זה לא הבעיה, כלומר כן, אין לי הרבה ממנו אבל הבעיה שלי זה שאני לא רוצה להציק לאף אחת. ראיתי הרבה בנות מתלוננות על זה שגברים לא עוזבים אותן בשקט ואני לא רוצה להיות חלק מ"הגברים האלה".

"אם היא מכוערת היא תרצה שתתחיל איתה"

זה נורא עצוב. אני לא אתחיל אם מישהי שלא מוצאת חן בעיניי. לכל אחד יש טעם שונה אני בטוח שהיא תמצא מישהו שהיא תהיה יפה בעיניו. ואם היא כן יפה בעיניי אז היא בטח יפה גם בעיניי אחרים ואם היא יפה בעיניי אחרים אז בטח מתחילים איתה הרבה ואם מתחילים איתה הרבה אז היא לא תרצה שאני אתחיל איתה כי זה מציק. בום. לוג'יק.

"לפני שאתה ניגש אל מישהי תנסה ליצור איתה קשר עין ככה תדע אם היא מעוניינת"

קשר עין זה גם אסור. בנות לא רוצות שיסתכלו עליהן. שמעתי הרבה בנות שאומרות שזה ממש מציק להן שכל פעם שהן יוצאות לבחוץ גברים נועצים בהם מבטים, איך אני אמור לדעת אם המבט שלי הוא קריפי או מפלרטט? זה חוזר חזרה לבנות רוצות שמי שהן רוצות שיתחיל איתן יתחיל איתן, אם אני מכוער או לא מסתכל עלייך בדרך שבאה לך טוב זה מטריד.

"תנסה למצוא בת זוג בדרך יותר אורגנית. תתחיל מלהיות חבר שלהן, תדבר עם בנות בעבודה בחוגים או מפגשים חברתיים"

זו עצה נוראית! להתחיל מחברות?! אני לא רוצה לנסות להיות חבר של מישהי שכשיש לי מניע נסתר זה מרגיש מלוכלך וחוץ מזה אם כן נהיה חברים ואחרי כמה זמן אני ארצה לצאת מהפרינדזון יהיה לה הרבה יותר לא נעים לסרב לי מאשר אם הייתי סתם עוד מישהו וזה אפילו יותר גרוע אם זה יהרוס את החברות שכבר בנינו. למה אני חושב שהיא תסרב לי? כי סטנדרטים לחברות וסטנדרטים לזוגיות הם שונים, זה שהיא רוצה לדבר איתי לא אומר שהיא תרצה לבנות איתי משפחה.
וחוץ מזה זה גם מטריד. אם מישהי הולכת לעבודה היא רוצה לעבוד ואם היא הולכת לקורס או למקום בילוי היא הולכת ליהנות. תדמייני שאת הולכת לסדנת מקרמה ואת רוקמת לך בכיף ואז פתאום מישהו בא יושב לידך ומדבר איתך או שסתם זורק לך מבטים, זה לא נעים את באת לרקום! עכשיו את תצטרכי לסבול אותו כל פעם שתגיעי לסדנה וואי איזה קדר ויותר גרוע אם זה קורה במקום העבודה שאין לך איך לברוח.

"בנות כן רוצות אותך"

תקראו את מה שרשמתי על עצמי בהתחלה. זה איך אנשים רואים אותי בהיכרות ראשונה. יש לי תכונות טובות ואני בטוח שאם מישהי תכיר אותי קצת יותר לעומק אני אמצא חן בעיניה אבל רושם ראשוני? זוועה. וזה מה שחשוב.

"ניסית באינסטה?"

אין לי רשתות חברתיות ואני לא יודע מה הולך שם אז אני אצטט שיחה שהייתה לי עם בת דודה שלי:
"תנסה להתחיל עם בנות באינסטגרם"
"זה לא נשמע לי כמו רעיון טוב, אנשים עושים את זה?"
"בטח! לי שולחים הודעות כל הזמן!"
"אה מגניב! את ענית פעם למישהו?"
"חחח איכס לא. אבל זה נחמד לקבל אותם"

"תבקש עזרה מחברים ומשפחה, יכול להיות שהם יוכלו לסדר לך מישהי"

אין לי חברים והמשפחה זה לא אופציה. אני לא ארחיב.

"שים זין על מה שהן חושבות, מה אתה עם מה שאתה רוצה? אתה לא חשוב?"

אני לא אשים זין. בין אם הבנות שאני מתאר הם מיעוט או לא אני לא רוצה לגרום לאף אחד אי נוחות. אני לא אנהג בנתיב השמאלי אני לא אעקוף בתור אני לא אשמע מוזיקה בקולי קולות, מה שלא הייתי רוצה שיעשו לי אני לא אעשה לאחרים

"תן לזמן לעשות את שלו, בסוף תמצא את האחת."

מה למצוא איך למצוא איפה?! לא באינטרנט לא במציאות, לחכות שיתחילו איתי? חחחחחחחחח אני לא חי בסרט. "בסוף תמצא"? בסוף?! אני רוצה עכשיו. להיות לבד זה קשה. זה כואב. איך אני יכול להיות אופטימי אם בחיים לא רצו אותי? אני לא ילד בן 18 חרמן שצריך להתאפק אני אדם בוגר שמחפש קשר רציני לא מין זמין למה זה כל כך מסובך למה זה כל כך קשה? לא כולם רוצים אהבה? למה אנחנו צריכים להילחם על תשומת לב למה זה לא יותר פשוט?

"פנית לאיש מקצוע?"

כן, משרד שידוכים, היה נורא ואיום. לא ממליץ.

טוב, זהו.
סיימתי
אשמח אם תגידו לי אם אני מגזים ומותר לי להסתכל על בנות או שהחששות שלי לגיטימיות ועדיף שאשאר באפליקציות