אני מרגישה כל כך בודדה

תמיד דאגו שאחי הגדול ישמור על קשרים, כי היה לו יותר קשה, ואצלי זה היה מובן מאליו מבחינת ההורים שליכי אני קטנה יותר, או כי אני פשוט מדברת יותר ממנו.

אבל עכשיו הגעתי ליום ההולדת ה14 שלי.

אחרי מעבר עיר בתחילת השנה.

בלי ברכותלא מהחברות בעיר החדשה, ולא מאלה שהיו לי קודם.

אני מרגישה כל כך בודדה, עד שאפילו כאן, כשאני כותבת על זה, אני לא מסוגלת להשתמש בשם האמיתי שלי. וכשאמא שלי שאלה אותי על הברכות שקיבלתי היום, עניתי ישר: "אה, כן... קיבלתי מלא, מכל החברות שלי." התביישתי מדי בשביל להגיד לה את האמת.

כל שנה אני משתדלת לכתוב לכל מי שאני מכירה בדיוק ב12 בלילה "מזל טוב" עם ברכה ארוכה וחמודה, גם אם אנחנו לא כאלה קרובים. כי אני יודעת שזה נחמד לקבל את זה, שזה נותן קצת שמחה.

אבל עכשיו, ברגע הכי בודד שלי, אחרי השנה הכי חרא של החיים שלי, מכל הסיבות הכי אישיות שישכל החברות שלי, שיודעות בדיוק איזה חרא עברתי, אפילו "מזל טוב" לא שלחו לי.

אני לא עצובה. אני פשוט מאוכזבת.

אפילו מי שחשבתי שהיא החברה הכי טובה שלי לא כתבה. אם אני לא אשלח לה הודעות, היא בחיים לא תשלח לי.

אני לא מבקשת ברכות מאף אחד, באמת שלא. פשוט הייתי חייבת לפרוק את זה, ולא ידעתי למי. זה מרגיש שכשחוץ מאח שליאין לי אף אחד.

ארגנתי משהו קטן וחמוד, ואז לאט לאט כולן ביטלו. בגלל יום האהבה. ואף אחת אפילו לא אמרה לי "בואי נדחה את זה", "נמצא זמן אחר". פשוט ביטלו. אז בסוף כתבתי: "לא משנה, אני מבטלת," ויצאתי מהקבוצה. ואף אחתאף אחתלא חשבה אפילו לשים עליי, להציע לעזור לי לארגן משהו אחר, לוודא שלא אהיה לבד.

ככה נראים ימי ההולדת שלי מאז גיל 9. חוץ מגיל 13.

ב13 שברתי את הראש רק כדי שיגיעו כמה אנשים. החברה הכי טובה שלי. החבר שלי לשעבר. השכנה שלי לשעבר. הם באמת הגיעו. היה כיף.

אבל עכשיו? אפילו את זה אין לי.

הבן אדם היחיד שנשאר לי זה אח שלי. הוא היחיד שראה כמה בודד לי, אז הוא הציע שניסע מחר לתל אביב ונחגוג לינקנה בגדים, נלך לים גם אם קפוא, נאכל המבורגר.

אני כל כך מנסה להשתלב. אבל כל כך בודד לי באמת שכלכך בודד לי שאני לא יודעת מה להגיד לעצמי
ידעתי שזה יהיה ככה אבל קיוויתי שזה יהיה שונה
החברות מהעיר החדשה לא כתבו לי כלום
בכלל
ולא מאיפה שגרתי לפני אפילו
אני באמת שמחזיקה את הדמעןת ומנסה שהזמן יעבור כמה שיותר מהר שאני יוכל לשכוח מזה כבר.
בדידות אולי נשמע כמו כלום
אבל אחרי כל מה שעברתי בשנה האחרונה הדבר שהכי הייתי צריכה זה חברה שתראה שהיא שמה עליי
וזה אין לי
אפילו את זה