רוצה לעזוב את הבית, ולבקש העלה אחרי 6 חודשי עבודה

היי שלום למי שקורא
אני א בן 26 גר עם ההורים ואני על סף קריסה ואין לי כוח לא פיזי לא מנטלי

אני אסביר רגע

אני גר עם ההורים יש לי יחידת דיור אבל זו לא באמת יחידת דיור זה כמו לגור במרתף בשלב זה כי אין לי דלת חיצונית ליחידה שלי אז יוצא מצב שגם ככה או ככה אני מחובר לבית של ההורים
לאחרונה התחלתי לעבוד עבודה במשרה מלאה הראשונה שלי שמשלמת לי 7וחצי שבאמת זה לא הרבה כי וואלה אני יודע שזו עבודה ראשונה אמרתי זה לקריירה זה חשוב זה גם חברה קטנה מאוד יחסית רק 14 עובדים ש 2 מהם הצטרפו ממש לאחרונה ואני הצטרפתי רק לפני 3 חודשים אני רוצה לבקש העלאה ב חודש ה שישי לעבודה שם כדי שאוכל להרוויח יותר מן הסתם
החיי חברה שלי דלים מאוד מאוד עם קמצוץ אנשים שאני מכיר מחבר מהצבא החיים שלי סובבים בית עבודה וואלה אני מרגיש שרוף
ויש את הפיסת מידע הכי קשה כרגע אבא שלי נמצא במאסר ואני עושה את העבודה שלו מאחורי הקלעים תוך כדי שיחות איתו כי הוא מאוד שטלתן כזה שזה בסדר ומובן
אבל לאחרונה הכל נהיה לי קשה

אני רוצה להתקדם בעבודה אבל כל פעם שאני רוצה ללמוד משהו אין לי כבר כוח כי העבודה של אבא שלי שואבת מימני את כל הכוחות או ישירות על הבוקר או מאוחר לקראת הערב

אני רוצה להכיר אנשים לצאת לנסות דברים אבל איך אפשר לעשות את זה כאשר יש לי זמן לעצמי רק בשבת ואפילו חברים לצאת איתם בקושי יש לי אין לי למי לקרא או להגיד לו "בא לך לצאת למסעדה או פאב או משהו? "

אני רוצה כמובן זוגיות אבל איך אני יכול אפילו להתחיל דבר כזה כאשר א אני גר עם ההורים ב אני נוסע ברכב שהוא עוד שנייה מתפרק כי וואלה זה רכב שעבר משהו כבר איזה 4 ידיים פשוט לא הייתה האפשרות לעזור לי מהבחינה הזו

והכי מהכל אני רוצה לעזוב את הבית הזה קשה לי זה חנק מצד אחד אני יודע שחשוב לעזור למפשחה בתקופה כזו כי זה קשה אבל אני לא מסוגל יותר לנשום גם בעודי כותב את זה אני מרגיש שיש לי משהו בגרון פשוט חונק

אני מרגיש חסר אונים אין לי כוח לעצמי בקושי יש לי חברים שגם לדבר קורה פעם אחת ב מי יודע מתי על לצאת לאיפשהו וזה קורה פעמים נדירות כי הרבה מהם בזוגיות או מחותנים
מרוב המצב יש לי חברים ברשת שרכשתי ואני אוהב אחד אחד מהם אבל בחייאת בואו זה לא כמו שיש חברים בארץ ואתם יוצאים לאיפשהו מהבית

קיצר סליחה שחפרתי תודה למי שקרא אשמח להתייעצות ושיהיה חיים קלים יותר לכולם