ככול שהשנים חולפות אני מעדיף להיות יותר בשלי ועם עצמי, מה דעתכם?

קצת ארוך... אשמח אם תקראו

יש לי כלל שמנחה אותי בשנים האחרונות שהוא:
אני מאמין למה שקורה בפועל ולא לפי מה שנהוג להאמין או שרוצים שאני אאמין.

למשל... אם מישהו דוחה מפגש איתי או אפילו סתם "לא מוצא זמן" לדבר להתעדכן וכאלה... אתה מבין שאותו אדם לא מגדיר אותו כחבר שלו וכמובן שקשר בין אנשים חייב לעבוד בהדדיות אז גם אם תרצה וגם אם לא...לבד גם אתה עצמך כבר לא יכול להגדיר אותו כחבר לאחר שהמציאות הוכיחה לך שהקשר לא הדדי.

עכשיו עד לפניי אולי ממש שנתיים... הייתי איפשהו יחסית בסדר עם ללכת לאירועי שמחות של אנשים כי חשבתי לעצמי שזאת עסקה סה"כ משתלמת. אף פעם לא הגזמתי בגבוה הסכום ששמתי במעטפות ולכאורה אתה זוכה לבילוי איכותי.

אלא שלתפיסתי... אם אני בא ומכבד בן אדם ומקדיש לו מהזמן שלי ומהכסף שלי אז הייתי מצפה לקבל יחס בחזרה.

ו... היה אחד "שלא מצא זמן" לבוא לבקר אותי כשרכשתי את הבית החדש שלי... ואחד אחר שהייתי באירוע שלו פשוט לא ענה לטלפון ולא חזר אלי במשך שנתיים. פה הבנתי שאנשים פשוט תפסו אותי כפרייאר שאפשר לנצל ו... ירד לי לגמריי מללכת לאירועי שמחות.

גם אותו אחד שלא חזר אלי במשך שנתייים, במפגש מסויים של חבר משותף ששנינו היינו נוכחים הוא שאל אותי: "מה איתך" והשבתי לו... אם זה היה מעניין אותך יכולת לחזור לאחת מההודעות או השיחות שלי... זה לא באמת מעניין אותך.. אולי במקרה סתם בא לי אינפורמציה יותר מאשר שאתה דואג לשלומי.. אז אין טעם למשחקי הנימוסים האלה.

מפה לשם זה גרם לי לחשוב בכלל על אירועי שמחות והבנתי... שאנשים רואים בך מעטפה עם כסף בפנים לא יותר מזה... אז למה להמשיך להיות מנוצל?

מפה לשם כבר לאירוע אחד כבר לא הלכתי ואני מתכנן לא ללכת לעוד שתיי אירועים נוספים שאני מוזמן אליהם. ובאמת זה לא מהמקום של הכסף כמו זה שאתה מבין שרק משתמשים בך ללא רגש.

גם לא רק בעניין של אירועי שמחות אלא בכלל שאנשים חושבים שהם יסננו אותך איך שבא להם... ואז ידברו כאילו כלום... ומשחקים של חם קר ובאמת מאנשים יחסית כלומניקים כאלה...

כאילו אני יודע שאף פעם לא טוב להיות גאוותן אבל זה עוד הרבה יותר גרוע שזה מאנשים שלא עשו שום דבר משמעותי בחייהם שזה עוד יכל להיות בסדר אבל עם ביטחון עצמי כאילו הם עכשיו כריסטיאנו רונאלדו או טום קרוז.

ואז בכלל אתה מבין שזה קטע כזה של ישראליים... רואים מישהו מנומס...מכבד... לא מתרברב אני ואני ואני... למרות שלי יש דירה בבעלותי מה שלהם אין ואני עבדתי במקומות הרבה יותר טובים משלהם והייתי עם נשים יותר איכותיות משהם היו...אבל פשוט דווקא בגלל שאתה מנומס ומכבד אז חושבים שאתה פרייאר.

ואז הבנתי שיש המון אנשים פשוט לא איכותיים בישראל, לפחות 70 אחוזים ואני לא מגזים.

כי גם כשעבדתי באירגונים המסויימים והייתי באותו שולחן ישיבות עם אנשים שאם תעשו עליהם גוגל אתם גם תראו איזכורים שלהם ותמונות... אתם תבינו שהם לא מחפשים להתעצם על אף אחד כי אין להם צורך בזה... הם באמת שווים משהו, מאשר אחרים שצועקים את זה כול הזמן... כמו בשיר המפורסם: "אדם צועק את מה שאין לו"

מפה לשם החלטתי שהאירוע הבא שאני אלך אליו זה רק של חבר טוב מסויים שאיתו לפחות עד היום הקשר עובד בהדדיות . כשהילדים שלו יגדלו אם וכאשר יעשה בר מצווה וכאלה.

הבנתי שפשוט שרוב האנשים פה הם נחשים ונצלנים וגאוותנים ושקרנים ומה לא.....

וככול שהשנים חולפות אני מעדיף להיות יותר בשלי ועם עצמי... ולא מעניין אותי מה יכולים לחשוב עליי אחרים.

מה דעתכם?