היי
מאז התיכון לאחר שראיתי את אחותי בדרום אמריקה שמתי לעצמי החלטה שאני גם רוצה לעשות את הדברים שהיא חוותה. סיימתי תיכון , סיימתי צבא , סיימתי מילואים והרצון נשאר אז קבעתי טיסה כמו שרציתי מלא זמן. חברות מהצבא החליטו להצטרף אליי וכמובן שהסכמתי כי למה לא. הגענו ופשוט מהרגע שנחתנו אני לא מצליחה להנות ולחייך חיוך אמיתי. הקושי גובר על הכל, זה שלא הצלחנו למצוא את עצמינו בין כל האנשים פה. שאני אישית לא מצאתי את האנשים שלי ושהמון כבר פגשו והתחברו. מרגישה החריגה ומרגישה בדידות. נכון אני מטיילת עם חברות אבל אני בין היתר גם איתן מרגישה פערים שגורמים לי קצת פחות להנות. אני יודעת שיש את הקושי ההתחלתי ושזה התחלה חדשה ולכולם קשה אבל זה כבר קושי שגורם לי לרצות לחזור הביתה. מישהו שחווה את זה גם?
מה לעשות אם התחושה ממשיכה? לחזור? להמשיך למרות הקושי? להתפצל? לנסות לכפר על הפערים עם החברות?
תודה לעונים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2026