אני מתקדם בצעדי ענק לחיי רווקות אומללים וכל כך כואב לי כל הזמן…

היי אחרי ההקדמה המרגשת אני אסביר את המצב יותר לעומק
אתחיל בקצת רקע עליי, אני בן 24 לא הייתי בזוגיות אף פעם ולא חשוב כמה אני מנסה למצוא או לא למצוא פשוט כלום לא מגיע אליי, כלום.
אני באמת לא איזה לוזר אני יכול להגיד על עצמי שאני נראה סבבה, אני עובד, אני לומד לפסיכומטרי, אני מתאמן בחדר כושר, הייתי לוחם בצבא, וחזרתי לפני חצי שנה מטיול גדול שנלחמתי בשיניים לעשות אותו.
ואני כבר כמה שנים ממש רוצה לחוות קשר רומנטי, שתהיה לי אישה שאני אוהב כל כך ושהיא תאהב אותי בחזרה וזה פשוט לא קורה לצערי
אני בן אדם מאוד חברתי, יש לי כמה מעגלי חברים קרובים חברי ילדות,חברים מהצבא,חברים מהעבודה ואפשר להגיד שבכל מקום חדש שהגעתי אליו בשניה הפכתי להיות מאוד אהוב ופופולארי ותמיד ידעתי להסתדר
ועם בחורות אפשר לומר שהמסע שלי מאוד מורכב, עד הצבא בערך אף פעם לא היו לי ידידות טובות כן היינו יוצאים עם חבורות של בנות אבל אף פעם לא הצלחתי ממש להתקרב לאף אחת ובשנים האחרונות לפחות בחלק הזה חל שיפור משמעותי שכמעט כל בחורה שאני מדבר איתה אני ישר מצליח להתקרב אליה ולגרום לה להיפתח בפני ולאהוב אותי אבל הבעיה שפה זה נגמר, אני תקוע בפריינדזון המקולל הזה ואני פשוט לא מצליח לצאת ממנו.
הייתי בטיול הגדול בשנה שעברה ושם חשבתי שהמצב השתפר פלאים שכן סוף סוף הצלחתי להתנשק, לשכב עם בחורות, ובכללי יצרתי המון אינטראקציה עם בחורות שלפני הטיול לא היה לי אומץ אפילו לגשת אליהן
אבל אז חזרתי לארץ והמציאות הכתה בי חזרה, כל בחורה שאני ניגש אליה ומתחיל איתה או שמסרבת או שעושה כאילו היא בעניין ואז כשאני שולח הודעה או מנסה ליזום משהו פתאום היא אומרת שזה פחות מתאים לה, ובאינסטגרם בכלל אני אוכל סינונים על ימין ועל שמאל
אני באמת לא מבין מה עשיתי רע שנגזר עליי לסבול ככה וכל יום שעובר אני פשוט מפחד שאני אשאר רווק לנצח או יותר גרוע מזה שאני אצטרך להתפשר על אישה שאני לא אמשך אליה.
בזמן האחרון התחלתי למצוא נחמה בשתיית אלכוהול כי רק ככה אני מצליח לשמוח.
ניסיתי גם אפליקציות גם זה לא עובד אני גר בפריפריה ואיך שאני אומר שאני גר במקום שאני גר בו ישר המאץ מתבטל כמו קסם
איך יוצאים מהלופ המבאס הזה איך?