הבת שלי אמרה לי שהיא לא אוהבת את אמא שלה (אשתי), מה לעשות?

אתמול אני ובתי בת ה13 נסענו לסופר,ובנסיעה היא אמרה לי:״אבא,אני כבר לא יכולה איתה,אני מרגישה שהיא שונאת אותי,אני לא אומרת את זה מכעס וכי אנחנו כל הזמן רבות,אני פשוט לא אוהבת אותה בתור בן אדם!!!!״ המשפט הזה עדיין מהדהד לי בראש.אני ואשתי לא הכי מסתדרים אנחנו מרבים לריב אבל בסופו של יום אנחנו שוכחים את המילים המלוכלכות שנאמרו וממשיכים הלאה כאילו לא קרה כלום,יש לי שתי בנות אחת גדולה בת 18 שעומדת להתגייס בעוד חודשיים והשנייה בת 13 שהשנה עלתה לכיתה ח׳.בתי הגדולה בתחילת גיל ההתבגרות הייתה רבה הרבה עם אשתי,כל הזמן הן היו רבות וזה היה ממש בלתי נסבל שהייתי צריך לעזוב את הבית שהריב מסתיים רק כדי לנשום אוויר.בתי הקטנה לא הייתה רבה הרבה עם אשתי בדרך כלל היא שותקת ( ילדה מאוד שקטה וביישנית ) ואם היא כבר רבה עם אשתי אז זה לא על דברים רציניים אלא רק דברים מאוד שוליים.בתי הגדולה מעולם לא הייתה מחוברת לאמא שלה בגלל כל הריבים שהרחיקו ביניהם בגלל זה די באופן טבעי היא יותר מחוברת אליי וכך גם בתי הקטנה שאני בעצם גידלתי,לכן גם היא באופן טבעי יותר מחוברת אליי,אשתי חושבת שבתי הקטנה היא בעצם מאוד אוהבת אותה ומחוברת אליה משום שהן בקושי רבות אבל כששאלתי את בתי הקטנה למה היא אומרת שהיא לא אוהבת אותה אז היא אמרה לי שהיא כל הזמן עוקצת אותה,משפילה אותה,לא תומכת בה,לא מראה לה רגש אימהי היא אפילו נתנה לי כמה דוגמאות שהייתי מודע אליהן אבל כששמעתי את זה מבתי תוך כדי שהיא בוכה ומנסה לנגב את הדמעות מאוד כאבה לי.בתי בת ה13 בדרך כלל מגיעה מבית הספר בשעה 14:00 בצהריים בתי הגדולה היא לא בשלנית כל כך טובה לכן זה לא בא בחשבון שתכין לה ארוחת צהריים חמה,אשתי מגיעה הביתה ב17:00 ואני מגיעה בין השעות 18:00-20:00 בערב במקרים נדירים יותר מאוחר.בדרך כלל בתי הקטנה יודעת לבשל מאוד טעים ויודעת להסתדר בעצמה בנושא הזה אבל בתי מתנדבת בכלביה ובמשך שלושה פעמים בשבוע היא מגיעה ב19:00 בערב כלומר מיד אחרי בית הספר היא נוסעת לכלבייה להתנדב שם וכשהיא באה הבייתה היא עייפה ומותשת,היא אמרה לי שהיא פנתה לאשתי וביקשה ממנה שתבשל לה משהו לאכול כי היא רעבה ומאוד מותשת
(בזמן שאשתי רואה טלוויזיה ) ואשתי אמרה לה ״את לא רואה שאני באמצע ושאני עסוקה,מה כל כך קשה בלהכין חביתה וסלט,אה ועל הדרך תכיני גם לי״ זה מה שהיא אמרה לי ואת האמת אני ממש לא מופתע אשתי מבשלת רק בימי שישי ומכיוון שאני גדלתי בבית מסורתי אני רגיל שבערבי שישי השולחן מלא בכל טוב אבל אשתי עושה רק סיר אחד של אוכל ושני סלטים.מאוד עצוב לי שהבנות שלי צריכות לגדול ככה שהן מרגישות לא נאהבות מצד אימן ושבמקום שאשתי תגיד לה תלכי להתקלח וכשתצאי תחכה לך חביתה ושוקו על השולחן.במקום שאשתי תעשה את זה בתי מחכה שאגיע מהעבודה ומבקשת שאני אכין לה אוכל או אקנה לה איזה חטיף.זה מאוד מרגיז אותי שאשתי מעדיפה לבלות עם חברות בבית קפה מאשר ללכת עם הבנות שלה לארומה.פעם אחת כאבה לבתי הבטן אז היא ביקשה ממנה לטייל עם הכלב שלה ואז היא חזרה הביתה בלעדיו והיא אמרה לה שהוא ברח לה ועד עכשיו לא מצאנו את הכלב אתם לא מאמינים עד כמה בתי הייתה שבורה יכולתי לשמוע את הבכי שלה בלילה אני לא יודע אם זה בגלל הכלב או בגלל האמא וזה הורג אותי כי היא ילדה מקסימה וטובה וזה לא מגיע לה לא מגיע לה אמא כזאת.באותו יום שהיא אמרה לי שהיא לא אוהבת את אשתי היא אמרה לי ״הלוואי שתתגרשו ואני אבחר בך ואני יותר לא אצטרך לראות אותה יותר״.

אני כבר לא יודע מה לעשות,היחסים ביני ובין אשתי לא ממש טובים,זה לא נראה כאילו היא מעוניינים להיות אשתי או להיות אמא,זה נראה כאילו היא חושבת שהיא רווקה.אולי באמת אשקול להתגרש או שבתי מגזימה.