האם עשיתי נכון שנפרדתי ממנו?

אחרי זוגיות של שנה וחצי ניפרדתי מבחור שמאד אהבתי אני גרושה עם ילד והוא רווק שקטן ממני ב4 שנים .במשך רוב הזמן לא הייתי רגועה כלפיו פחדתי שיעזוב או שהוא בוגד וסתם משקר ומהתל בי שרוצה אותי באמת.אבל היה לו פה לדבר ופנים של ילד טוב שגרמו לי להאמין לו הוא תמיד יצא ובילה עם חברים גם כשלא היה לו כסף אבל איתי הוא העדיף לישאר בבית למרות שידע שאני אוהבת לצאת גם לא ליציאות שמצריכות כסף וגם שידע שאני משתתפת בתשלום ליציאות .והיה אומר לי אל תדאגי נצא כשתגיעי אני הייתי מתלבשת ומיתארגנת וכשבאה רואה אותו במיטה או מול הטלויזיה חצי רדום או ערום ואז היה אומר לי בואי למיטה התגעגעתי אלייך נשב קצת ואח"כ נצא אבל כבר היה מאוחר וירד לי החשק אז יצא תמיד שלא יצאנו..מלבד זה תפסתי אותו על הרבה שקרים בלי ליתאמץ בכלל אני נתתי בו אמון אך הוא העדיף שאני אמחק את חשבון האינסטגרם שלי וככה עשיתי כי כיבדתי אותו וגם ידע את הסיסמא לפייס מחטט לי חופשי בפאלפון וכל זה לא היה איכפת לי אבל כשאני נגעתי לו בפלאפון הוא הזדעק ותמיד הפלאפון היה עליו.הייתי באה אליו ללילות ומנקה ומבשלת ומכבסת לו הכל רק שיהנה פעם אחת באתי אליו יומיים אחרי שניקיתי את הדירה ומצאתי מיתחת למיטה עטיפת קונדום שאם הייתה שם לפני ברור שהייתי רואה אותה ובפעם אחרת הייתה גופיה של בחורה על המיטה שלו וכששאלתי וכשחשדתי הוא עשה ממני צחוק איך בכלל אני מעיזה לחשוב עליו ככה ושזה לו שלו .בסופו של דבר התברר שזה לו של אף אחד וזה נשאר כחידה פתורה עד רגע זה אבל המשכתי ליהיות איתו ולתת בו אמון כי תמיד דאג להגיד לי שהכל בסדר והכל יהיה בסדר ושאני אפסיק לדאוג.עם הילד שלי לא הייתה לו אינטרקציה הוא לא רצה בכלל שיהיה בסביבה והעדיף שאגיע לבד.לא גילה אליו סבלנות .אך שום דבר לא היה בוטה ולכן לא חשבתי שזה נורא ואמרתי הכל יהיה בסדר.כשרציתי לדבר עם אמא שלו כדי לראות איפה הקשר עומד מבחינתם כי הבנתי בין השיטים שהם מתנגדים בגלל היותם חרדים (גם אנחנו) הוא אמר לי מפתאום את הורסת לי .יש לי טקטיקה עם ההורים שלי וכשהחליט אבוא ואדבר איתם ולא מעניין אותי אם הם יקבלו או לא.תמיד דאג להגיד לי שהכל בסדר ואין לי ממה לחשוש ושההורים שלו עוד יקבלו אותי אבל לא הירבה לדבר על ההתנגדות שלהם אתזה הבנתי לבד.. אך שום דבר לא התקדם הוא לא הפגיש ביני לבין ההורים שלו ולא רצה ליפגש עם ההורים שלי ואמר שצריך זמן ושהוא עוד לא בשל ואת הילד שלי הוא יקבל למרות הקושי כשיהיה מוכן לנישואים אבל הוא שלם איתי למרות המריבות שהיו לנו והפרידות כי הגשתי מתוסכלת וממורמרת שהוא צריך עוד זמן.הוא גימגם על הילד ואמר שקשה לו איתו אבל אולי הכל יסתדר עם הזמן והוט לא בנוי לקשר עם לחץ הבטחתי לו שאחכה לו לחתונה אך התקדמות מסויימת אני רוצה לראות והוא לא עשה גלום רק אמר שיכול ליהיות בסדר והוא רוצה עוד לנסות אני פחדתי ליפגע כמו בעבר וניפרדתי ..מאד מאד קשה לי ואני בוכה ומתגעגעת אליו אך יודעת שמגיע לי יותר וגם מי שיבטח ויאהב אותי ואת הבן שלי בלי לנסות ולחשוב כל הזמן.. קשה לי למחול לאחד כזה שהישלה אותי במודע למרות שידע את כוונותי הרציניות ולמרות שהשקעתי ונתתי המון מעצמי והכל לחינם..די ל