שאלתי שאלה ממש לא לעניין, כל כך מתחרטת!

אני כל כך מתחרטת על מה שעשיתי.
אני בדרך כלל הילדה בעלת הטקט, שמייעצת לחברות אם כדי לעשות משהו או שלא....
הפעם יצאתי חסרת טקט ב***.
קודם כל, אני לא מהבנות ה'מקובלות' מבחירה. אני ילדה שנראת סבבה, היתי חלק מהמקובלים אבל הבנתי שזה לא המקום שלי בגלל שהאנשים שם חסרי תוכן ושטחיים. ומצאתי את החברות שלי מהשכבה.
יש לי חבר בן 18 כבר 4 חודשים, בחור מדהים.עוד חודש מתגייס.
הייתי מאוהבת בילד מהכיתה שלי במשך שנתיים. נראה מדהים.בעל האופי הכי יפה שפגשתי בחיי. והוא מהכיתה שלי לומד איתי את כל המקצועות.(חמש מתמט',אנגלית,כימיה ביולוגיה,ביוטכ) והוא נחשב מה'מקובלים' אבל מסתדר עם כווולם.
הקשר ביני לבינו הוא לא יותר מידידים לכיתה, לפעמים מדברים בקטנה וזהו.
אני לא מרגישה כלפיו שום דבר מעבר לחיבה. מודה שאני עדין חושבת 'לו' אבל אני מציאותית ובנוסף, יש לי חבר מדהים!!
לבחור הזה היתה חברה במשך שנה,אם לאמר את האמת, בחיים לא ראיתי קשר כזה מזוייף.
הם נפרדו לפני החופש הגדול. היום, ראיתי אותה באה ונותנת לו נשיקה בלחי, והוא שם עליה יד במותן והיתי מופתעת קצת. כי רק לפני יום הם לא דיברנו אחד עם השניה בכלל.
לקראת סוף היום היה מבחן בביוטכ', אני יצאתי מהמבחן וישבתי עם חברה בחוץ, הוא סיים את המבחן אחרון ואני רואה אותו עובר . אני צועקת לו:" היי --- , איך היה המבחן?" והוא משיב "סבבה.. אבל לא הצלחתי הרבה" עשיתי לו פרצוף מבואס....
ופתאום לא יודעת איך. נפלט לי השאלה הנוראית :
"אתה ו---- חזרתם?"
אני לא יודעת למה. זה בכלל לא היה קשור לנושא. אני כל כך מתחרטת ששאלתי אותו את זה............... פשוט היתי מרוכזת מידי בזה ששאלתי אותו את זה ובכמה טיפשה ששאלתי אותו את זה במקום להתייחס לתשובה. הוא ענה משהו בסיגנון:"אממ כן... נראלי.. בערך... קצת"
והלך, אני מרגישה כל כך נורא
לא היתי צריכה להגיד את זה ואני כל כך מתחרטת
אני מרגישה כאילו זאת לא אני ששאלה את זה.
איך אני אמורה להמשיך לדבר איתו???
הוא בטח חושב שאני ילדה מוזרה שמתערבת בחיים שלא שלה.
אני בחיים לא התחרטתי על משהו שעשיתי ברמה כזאת. אחרי ששאלתי את זה פשוט רציתי למות. אני גם לא רוצה ללכת לבית ספר בגלל זה.
בבקשה תעזרו לי.. מה לעשות???
*חשוב לי להמשיך לדבר איתו כי הוא בנאדם מדהים (ולא בקטע של מעבר)