הקשר עם אבא לא טוב והוא מעליב אותי. איך להתמודד?

בזמן האחרון אני מרגישה שאבא שלי מחפש אותי בכל דבר קטן ומנסה לגרום לי להרגיש רע.
אני אפרט בשביל לפרוק ואעריך מאד אם תקראו את זה, כי זה הולך להיות ארוך.
ממש עכשיו אבא מאד כעס עליי בגלל שבטעות נרדמתי עם האור בחדר שלי. הוא התעצבן בגלל שאני מבזבזת חשמל לחינם וגם אחרי שביקשתי סליחה הוא לא נרגע. בסך הכל הייתי ממש עייפה ופשוט נרדמתי. לא עשיתי שום דבר בכוונה רעה , אבל זה לא משנה לו.
הוא מדבר איתי לא יפה , הטון עצבני או אדיש לגמרי, כבר בקושי מדבר רגיל.
הוא יורד עלי, פולט סתם דברים מעליבים וחסרי משמעות וצועק בלי סיבה אמיתית.
קשה לי להיות איתו לבד באותו החדר כי אני מרגישה שיש מתח ושבכל רגע עלולה לפרוץ מריבה, או שהוא ימצא משהו שאני עושה לא בסדר.
בגלל האווירה המתוחה אני מנסה להיות פחות בבית . ברוב הזמן עבדתי ביום ויצאתי בלילה .
הוא החליט שהעובדה שאני יוצאת כמעט כל יום הופכת אותי לבחורה זולה ולתת רמה , כי לפעמים יוצא לי לחזור מאוחר הביתה. אם אני חוזרת אחרי 2 מבחינתו זה לגמרי לא בסדר, והוא לא מבין שהיום לפני 12 בלילה הכל מאד יבש במקומות הבילוי או שלפעמים פשוט בא לי לשבת בכיף עם חברים אצל מישהו בבית, בלי להסתכל כל רגע מה השעה ולהיות בלחץ של לחזור בזמן.
מאד נפגעתי מכל הזלזול שלו בי ומההתנהגות שלו .
היה יום שאמרתי לו שהיחס שלו מאד פוגע בי ומעליב אותי. ניסיתי להוביל את זה לשיחה של איך משפרים את המצב. התגובה שלו הייתה שהיחס נובע מהצורה שבה אני מתנהגת. שגם הוא נפגע מכך שאני לא מתנהלת לפי ההשקפה שלו.
אבל אני בת 18 , זה היה בעייתי אם עדיין לא הייתי חושבת בעצמי מה טוב לי ומה לא בגיל כזה. כבר יש לי את ההשקפה שלי , ואני לא יכולה לחיות רק בהתאם לאיך שהוא היה מצפה שאני אתנהג.
מבחינתו אני סתם מתנהגת בטיפשות וחוסר היגיון ו"נראה לאן אני אגיע ככה" , אבל אני לא חושבת שאני עושה משהו רע.
אני יודעת שהוא מאוכזב ממני כי פרשתי מספורט שהתעסקתי בו במשך 11 שנים והוא היה נגד ההחלטה הזאת . במשך שנתיים לא התקדמתי בכלל , והגעתי למסקנה שעדיף לסיים כאן ולפתח את עצמי בתחומים אחרים. אני אהיה בתפקיד של יומיות בצבא וחשבתי ללכת להתנדב בזמן הפנוי שיהיה ולחפש משהו אחר שיכניס לי משמעות לחיים אבל קשה לי להאמין שהוא יבין ..
עוד קטע שמעצבן אותו זה שיש לי עכשיו חבר. זה קשר חדש יחסית, אנחנו יחד חודש. החבר מתייחס אליי נורא יפה , מכבד אותי ואוהב אותי .אבל אבא שלי ממש לא מרוצה בגלל העדה שלו . הוא גזען כל כך וזה פשוט משגע אותי . פעם הוא אמר לי שאם יהיה לי חבר מהעדה הזאת הוא לא יכנס אלינו הביתה. אני לא יודעת אם הוא מתכוון לזה או לא , אבל אני רק פוחדת מה יהיה ביום שהוא כן יבוא אלינו, כי זה עוד לא קרה ואני כן רוצה שגם הוא יבוא אליי.
עוד מקרה מעצבן היה אתמול כשעזרנו לסבתא שלי בדירה שלה להכניס מיטה חדשה לחדר ולהוציא את הישנה. הרמנו ביחד את המיטה ובפתאומיות הוא הניח אותה . יצא מצב שזה נפל על כף הרגל שלי ובמזל הצלחתי להזיז אותה בזמן. בסך הכל רק התנפחה לי קצת האצבע , אבל זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע. במקום לבקש סליחה הוא צעק עליי ובא אליי בטענות , כאילו בכלל לא אכפת לו אם היה קורה לי משהו .
רציתי גם לציין שאמא לצידי ומגנה עליי. יום יום היא רבה איתו בגלל כל מה שקורה ומתערבת כשיש לה אפשרות.
אני מתגייסת ביום שלישי ומודאגת ממה שיהיה .. אני לא רואה את עצמי מתקשרת אליו בטירונות במצב הזה , ופוחדת שאם לא אעשה את זה המצב יתדרדר אפילו יותר. אני מתוסכלת ולא יודעת מה לעשות..
חפרתי מספיק. תודה רבהה למי שהקדיש זמן וקרא הכל, אשמח לשמוע כל עצה.
צום קל לצמים וגמר חתימה טובה !