לאבא שלי תמיד יש מה להעיר!

אבא שלי? תמיד יש לו מה להעיר!
זה יצא קצת ארוך אבל זה סיפור חיי ואני צריכה עזרה!
היום בבוקר, אני הכנתי לעצמי ארוחת ערב, מאכל דיי מוכר, מתגנים לחם שמטובל בתוך חלב, ביצה ועם קצת מלח. שכחתי לשים שמן על המחבט ואבא שלי צחק עלי. ואז הוא הראה לי כמה שמן אני צריכה לשים. שמתי בדיוק את מה שהוא אמר. לאחר כדקה הוא בא אלי ביציאה:"מה זה?! כמה שמן שמת?! אסור לאכול כל כך הרבה!" הוא הרים עלי את הקול ולא הבנתי מה הוא רוצה ממני הרי זאת כמות השומן שהוא אמר במדויק!
לאחר כמה זמן, אני הפכתי את הלחם שעל המחבט ובטעות טיפטף לי קצת שמן על הרצפה והשיש. אבא שלי ישר התחיל לצעוק עלי:"נו מה את עושה?! תנקי את זה!"
אני לא עשיתי מזה עיניין גדול, לקחתי סמרטוט ובאתי לנקות ואז הוא עוד פעם צעק עלי:"נו מה את חושבת שאת עושה?? למה עם סמרטוט! קחי ספוג!"
לא הבנתי מה זה משנה ושאלתי אותו והוא אמר שעל הסמרטוט השמן יכול להשאר אפילו אחרי ששוטפים אותו במים טוב טוב ואז, מתישהו אנחנו ננקה עם המסרטוט הזה את השולחן או כיסא והשמן יעבור אליהם.
לא לקחתי את זה ממש קרוב ללב וניקיתי עם ספוג.
השיא היה זה כשאני תבלתי מנה נוספת של לחם בתוך ביצה וחלב והחוטים של הצמידים שלי היו ליד זה ואבא שלי חשב שהם נגעו באוכל.
"תורידי כבר תצמידים האלה! את לא מבינה שזה לא הגייני?!" הוא צעק עלי שוב.
אבל הבעיה היחידה הייתה זה שאני לא יכולה להוריד את הצמידים כי הם קשורים לי חזק על היד.
אבא שלי לקח לי את היד בכוח ובהרבה כאב הוציא לי את הצמידים מהיד.
אבא שלי, תמיד יש לו מה להגיד, וזה עוד כלום! הוא תמיד מעיר לי, תמיד צועק ותמיד אומר שאני ילך בדרכיו של אחי הגדול (אחי הגדול עכשיו לא ממש מצליח בחיים ואבא שלי חושב שאני ילך בדרכיו וגם לא יצליח לחיות לבד, לגדל משפחה כי יהיו לי בעיות כלכליות וכ'ו....)
אני התחלתי גם להרים עליו את הקול בגלל שכבר נמאס לי מזה! נמאס לי שעל כל דבר שאני עושה יש לו מה להגיד (ואף פעם אין לו דברים טובים להגיד אלה רק דברים רעים!)
הדבר שמזיז לי זה לא מה שהוא אומר, אלה איך הוא אומר את זה... הוא כל הזמן צועק עלי, לפעמים נותן לי סטירות פה ושם.
במקום זה הוא יכל להגיד את זה בשקט ובשלווה ולמנוע הרבה ריבים בבית!
נמאס לי מכל זה ופשוט התחלתי לבכות וברחתי לחדר, לא אכלתי את האוכל שהכנתי כי פשוט לא היה לי תאבון. הוא הוריד לי את הבטחון ל-0 אחוז!
אני שכבתי על המיטה ופשוט שמעתי איך אמא שלי ואבא שלי רבים זה עם זה עלי ואז הוא פשוט נכנס לי לחדר, ישב על הרצפה יותר מי-10 דקות ואז יצא, אחרי דקה גם אני יצאתי לשטוף פנים. ואז הוא בא וביקש סליחה, אבל אני מכירה אותו, הוא מבקש סליחה ואז שוב צועק. אז אמרתי לו:"אל תבקש סליחה כי אתה יודע שאתה תבקש עוד הרבה פעמים..." ואז פשוט עברתי לידו ונסגרתי בחדר.

זה בסדר שככה סיננתי אותו ולא סלחתי לו? מה אני צריכה לעשות בהמשך? לא לשים לב עליו ועל הצעקות היומיומיות שלו? או אולי לדבר איתו על כך?