מחשבות, בעיות אישיות וOCD

שלום .
אני מרגיש שאני עומד להשתגע .
יש לי OCD מגיל 12 , וחוויתי מלא טראומות בחיים , עם זה מצד המשפחה התעללות נפשית ואם זה מצד אנשים שהיו איתי בבית הספר ובצבא .
יש לי ענין שאני מנתח כל הזמן דברים , וכל אירוע שצץ לי אני בא ומתחיל לחפור בו זה כנראה הרגל של שנים.
בכל אופן אני בתקופה האחרונה מנסה לשנות את זה ושאני מרגיש שאני מתחיל לנבור במשהו אני אומר לעצמי כל מיני משפטים לדוגמא שמחשבות הם כמו עננים ואנלא חייב להתעסק בהם .
בכל אופן זה הרגיע אותי לתקופה מסוימת אבל בגלל שיש לי הפרעת אובססיה זה התחיל להשתלט לי על החיים וזה הגיע למצב שכמעט כל מחשבה שעוברת אצלי אני מנסה לטרפד ולומר לעצמי שזה רק מחשבה לפני שאני בכלל מגיע לנתח אותה .וזה הגיע למצב שזה כבר נהיה אצלי טקס בראש ואני מפחד שזה ישתלט לי על החיים .
זה מחרפן אותי וגורם לי לתשישות מטורפת .
בנוסף אני מבולבל נורא כי ברגע שאני מתחיל לנתח מחשבות ונניח מריץ סרטים רעים בראש אני מתחיל לפחד ולהרגיש דברים כבר פיזית בגוף .וזה סוג של נבואה שמגשימה את עצמה וזה מלחיץ אותי נורא כאילו המחשבה שלי יוצרת מציאות .
ובגלל שאני מפחד נורא להתעמת עם החשיבה שלי בגלל שזה יוצר אצלי טקסים,אני מרגיש שאני כאילו לא ממש את הפוניצאל שלי ואני כבר שנים דורך ככה על 60 אחוז מהיכולת שלי .
אני זוכר שלפני שהאוסידי השתלט עלי בגיל 12 , נניח בלימודים והכל עשיתי איזה שהוא טקס מסוים אם זה היה בראש או פיזי ובום הייתי מפוקס נורא , שום דבר לא היה יכול לעצור אותי ולא היה אכפת לי מכלום,ובגלל שאני מפםחד נורא שהטקס יחזור אני כאילו נותן למחשבות לרוץ מבלי לנסות להתהות האם הן נכונות בכלל , להגיע למצב שאני כאילו משתלט עליהן ונותן להן להיות שם ובגלל שאני נותן להן להשתלט המון דברים שלילים שקרו אני די בטוח שאם הייתי מנסה לעצור תחשיבה הן לא היו קורים , הנבואה שהגשימה תעצמה .
והדבר הנוסף שמפריע לי שלפעמים אני מקבל התקפי דאון מגיל 13 ומלא פעמים שהיתי בדאון ולא ניסיתי לצאת מזה וננתי לזה להיות שם הדברים שנרשמו למעלה , אנשים ניצלו אותי הייתי אובד עצות ומסכן אנשים אשכרה גם הרביצו לי שהייתי ככה וצחקו עלי ואני באמת לא מדמין את זה זה קרה לי גם בחטיבה גם בתיכון וגם בצבא ,שנים כמו שאתם מבינים.
ואז נוצר מן מעגל קסם שכל פעם שאני כזה אני נלחץ נורא , לא מקבל את המצב כי אני יודע שיקרו לי דברים לא טובים ואנשים יתנכלו אלי , ואני משקיע מלא אנרגיות לצאת מזה ופשוט בורח לשירותים לפעמים לעשרים דקות להתעשת ולנסות לחזור להיות גיא "הכריזמטי והמגניב והפופאלרי"
ואז נוצר אצלי בראש שיש שתי גיא כאילו גיא המסכן העלוב שמתעלקים אליו וגיא שנותנים לו כבוד .
זה מחרפן אותי אני מרגיש שאני משחק עם עצמי ,כאילו אסור לי להיות מסכן
אני מחורפן לא יודע מה לעשות , אני זוכר שהייתי פעם בטיפול אצל פסיכולוג ואמרתי לו על המצבי רוח הוא אמר לי סבבה תן לעצמך להיות מסכן ושיצחקו עליך כי רק ברגע שתתן לזה להיות שם זה בסוף יעלם .אבל אנלא מסוגל באמת שניסיתי.
וחוץ מזה השיטה שהפסיכולוג אמר לי , היא בעצם סוג של סתירה למה שאני עושה עכשיו עם הענין הזה שאני כביכול מתעמת עם המחשבות אני לא נותן למחשבות שלי לרוץ ולהגיע למצב שאני נקשר אליהם ונהיה מסכן

כמו שאתם רואים אני כל הזמן מנתח ואני מחרפן את עצמי ,בא לי לדפוק תראש בקיר ולהאבד את הזכרון שלי לתמיד .

מקוה שהצלחם להבין משהו ,אני יודע שזה קצת מתוסבך .