לא יודע לאהוב, אני פשוט אדיש להכל מבפנים

יש לי בעיה, אני מרגיש שאני נכה מבחינה רגשית..
אני לא יודע להביע רגשות של חום ואהבה..
זה מתחיל מהבית וכל הדרך עד למערכות יחסים..
זה מתחיל מזה שאני חסר התחשבות בבית, מרגיש שלא אכפת לי מהמשפחה אני לוקח אותם כמובן מאליו..
אני בחיים לא רואה את עצמי בא להורים שלי ואומר שאני אוהב אותם..
לא זוכר ימי הולדת, לא קונה מתנות כלום.. כאילו אין לי אמפטיה לאנשים..
כאילו שההיגיון אומר שכן צריך אבל זה רק מתוך חובה ולא מתוך רגש אמיתי ורצון
וזה מתבטא גם במערכות יחסים.. אני לא יודע לחזר אחרי בחורה..
כל מחווה של להביע רגשות כלפי בחורה גורם לי להרגיש מטופש ו "לא אני"
כמובן שזה מקשה עלי במציאת בת זוג.. היו לי בנות בחיי ומערכות יחסים אבל לא בידיוק מתוך יוזמה שלי, פשוט אני אדם שנראה טוב מאוד למזלי וכריזמטי אז אני מושך לעצמי אנשים ונשים בדרך כלל אז זה עוזר לי להכנס למערכות יחסים כי אני לא זה שצריך לחזר יותר מידי ולהתאמץ
אבל אני מרגיש כל הזמן שחייבים לי.. במקום לגרום לבחורה להמשך אלי ולהרוויח אותה אני מרגיש שהיא חייבת להמשך אלי ואם היא עושה משהו לא במקום אני פוסל אותה על המקום, פספסתי מיליון הזדמנויות להיות עם בחורות כי אני מרגיש מטופש אם אני צריך לחזר אחריה וגם אם אני עושה את זה אז זה בא לי ממש קשה..
ובאופן כללי אין לי ערך לשום דבר, אני פשוט אדיש להכל מבפנים
אל תבינו לא נכון, אני לא איזה גוש קרח מהלך, אני מרבה לצחוק, יש לי חברים אך קרובים כמעט ולא, אני איש שיחה שיודע להתבטא ומתפקד מצויין ביום יום פשוט לא מרגיש אהבה אמיתית כלפי אנשים שחשובים לי או שפשוט פוחד או לא יודע להביע את אהבתי כלפיהם

יש לי מספיק תובנה על מנת להבין שמשהו ממש לא בסדר איתי..
זה לא שזה לא בסדר, אני יכול לחיות ככה
אבל אני מרגיש שהחיים שלי יכלו להיות הרבה יותר יפים אם הייתי לומד להביע רגש
להיות יותר אכפתי, לדעת להתחשב ולהעמיד את עצמי במקום אדם אחר ולהבין את הצד שלו גם..
אני לא רוצה להיות תקוע במצב שבו אני מחנך את עצמי להביע רגשות מלאכותיים כלפי אנשים אני רוצה להרגיש באמת את הרצון הזה ולעשות את זה אמיתי

אם יש כאן פסיכולוגים במקרה אז אני ישמח לקצת עזרה וחוות דעת איך להשתנות