אמא שלי מתנהגת אליי בסוג של זלזול כלפיי ומשפילה אותי

היי שמי נופר ואני בת 19 ,אני לא יודעת איך להתחיל באמת שזה קשה לי .
אני כרגע נמצאת בתקופה מאוד קשה בחיים שלי ואני לא אפרט כל כך עלייה אבל היא תקופה שמאוד מקשה ואפילו מחרפנת ואני עד היום לא מבינה איך החזקתי מעמד באמת.
אני היום לא עובדת ובתקופה של למידה ביתית שזה לפני פסיכומטרי .
ואני המון בבית מבחינת לימודים ההורים שלי לא הולכים לשלם לי .זה אני הכל לבד וזה בסדר,
אבל מאז ומתמיד אמא שלי מתנהגת אליי בסוג של זלזול כלפיי ומשפילה אותי ובמיוחד עכשיו שאני בתקופה קשה שזה לא קשור ללימודים.(היא רק משפילה מעבר לזה מבחינה דאגה ולקנות ולפנק היא טובה באמת אבל יש לה איזה משהו איתי שהיא ככה)
יש לי אחות שהיא גדולה מימני ב 13 שנה בערך ותמיד שיוצא לי לשבת איתה ויצא לי המון היא תמיד חייבת לדבר איתי על בנות אחרות שיש להם קשר זוגי ואיך יש להם והיא מספרת לי על עצמה כמה גברים רצו אותה מתי שהייתה בגילי ועוד המון כאלה ולי זה מציק כל פעם שהיא אומרת לי את זה או שאני עונה לה מתוך עצבים או שאני פשוט קמה ומתרחקת ואז אני עוד פעם חוזרת לדבר איתה כמו טיפשה ,היה איזה יום החלטתי לעשות סוף כי כל זה סתם מעיק עלי ולא טוב בשבילי כרגע כי אין לי כל כך מה לעשות בעניין ושאני מספרת לאמא שלי את זה היא אומרת לי שהיא חוצפנית וזה לא יפה ושאני לא ישב איתה יותר .
אבל אמא שלי עושה לי את אותו דבר היא מספרת לי על בנות שיש להם חבר אם זה בנות מהמשפחה שהם צעירות ויש להם ואם זה סתם בנות שאני מכירה ,ושאני אומרת לה אז מה גם לי יהיה באזשהו שלב אז היא כזה לא עונה ולפעמים אומרת בעזרת ה'.
יש לי שאיפות בחיים אני רוצה להצליח ולהגשים אותם בערך לפני 3 חודשים שהייתי מספרת לה על זה היא הייתה צוחקת ואומרת שאני לא אצליח בלימודים כי זה לא בשבילנו היא מאוד פרימטיבית אבל זה מעצבן אותי כי מזלזלת בי ורוצה להוריד מימני .
אחרי שרבנו היא הפסיקה לזלזל בי על לימודים ולהפך להגיד לי שאני אצליח .
ובעבר כשהיא הייתה מספרת לי על בנות שיש להם חבר אז יצא לי להגיד לה למה מה לי חסר שלי אין (כי באמת זה מתסכל אותי למה אין לי) והיא הייתה עושה פרצוף ואומרת לא יודעת הייתי אומרת לה מה אני לא יפה היא אומרת לי את עמו כולם כאילו היא מנסה להוריד לי את כל הביטחון מספיק הוא נמוך והיא רוצה עוד יותר לפגוע בי .
זה ממש מעצבן אותי עד שאני ממש תופסת לה את היד ומתעצבנת ואז היא צוחקת לי בפנים ושאני מתחילה להגיד מה שאני חושבת עליה היא קמה ואומרת שאני הרמתי עליה יד אבל זה עבר והשלמנו מאז .
אבל זה קרה שוב היא זלזלה בי ואומרת שאין לי כלום ואני כמו כולם ואין בי משהו מיוחד וכן בנות שיש להם חברים הצליחו הם עצמם ועובדה שיש להם והיא אפילו משווה אותי למשהי שאני יודעת במפורש שיש לה בעיות שההתנהגות שלה לא תקנית (לא בקטע של לצחוק או לפגוע )אבל למה להשוות אותי אליה ואז אני ישר עונה כן אני יותר טובה והיא רק צוחקת או אם אני רוצה לעבור ולהשכיר בית עם חברות בעתיד היא צוחקת ואמרת שהיא רואה את אחיות שלי אם גם אמרו זאת ולא יצא מזה כלום היא תמיד פוגעת בי ומזלזלת,ואף פעם לא מחמיאה לי ואם אני שואלת אותה איך אני נראת היא תמיד אומרת כמו כולם היא פשוט רוצה לפגוע בי וכל פעם שאני מדברת על דברים שבא לי לעשות היא מנסה לפגוע ולגרום לי לא לעשות היא פשוט הרסה לי את הביטחון העצמי אני לא מאמינה בעצמי כלל .
וקרה שרבנו שוב ואז שהיא צחקה אז הבאתי לה מכה והיא צחקה עוד יותר אמרתי לה שהיא מבוגרת שאין לה מה לעשות והיא לא אוהבת את הילדים שלה ואף פעם היא לא מחמיאה ורוצה שאני אצליח ורק רוצה לעצבן אותי אז היא קמה ועשתה את עצמה עצובה ואמרה לאחיותי שהבאתי לה מכה .
אני פשוט עצובה אני לא רוצה שנגיע לזה אני רוצה שיהיה טוב כי בסהכ היא נותנת לי הכל וקונה אבל זה לא אומר שזה יקנה אותי היא גם צריכה להתנהג אלי טוב ולא לזלזל בי.ץ
שאני אומרת שאני יהיה ככה וככה בעתיד היא אומרת לי מה אכפת לי זה יתן לי משהו לא אז לא מעניין אותי ועוד בסגנון הזה.
מה אפשר לעשות המשפחה שלי נתפסת על זה שהרבצתי לה אין לי כוונה כזו באמת זה יוצא כי היא צוחקת ומסתירה את הפנים וזה מעצבן אותי יותר אז אני מזיזה לה את היידים .
אוף באמת שנמאס לי היא תמיד גם מקללת אותי ואני חוששת לחיי שיקרה לי משהו מהקללות .
באמת שנמאס לי וקשה לי אם זה למה זה מגיע לי כל זה מה חסר לי שאני מתחילה להאמין בכל מה שהיא אמרה לי.
בקיצור בתקופה האחרונה אני כבר לא מדברת איתה ומעדיפה להתרחק כי ככה זה יהיה טוב לשנינו .
מה אתם ממליצים לי לעשות?
ולפני הפעם הזו שרבנו היא באה ונישקה אותי ורצתה להשלים ואמרה שהיא מצטערת עכשיו היא לא עושה את זה כי אחותי שתמיד יצא לי לריב איתה אמרה לה לא לדבר איתי ומגיעה לה ..
אשמח לשמוע את דעתם סליחה אם חפרתי הייתי חייבת לפרוק.