קיללתי את אמא שלי בגלל סיבה מוצדקת ואני מרגישה נורא

היי , אני ילדה דתיה ואני מאוד אוהבת לכתוב, כתבתי סיפור על אהבה לא משנה הפרטים , וממש התלהבתי עליו וגם חברות שלי קראו וממש ממש אהבו וכל פעם חיכו להמשך , ומטבע הדברים בגלל שזה סיפור אהבה היו נשיקות וטיפה אינטימיות .
רציתי ממש להוציא את זה לאור כספר והכול , לפני כמה ימים חזרתי הביתה והנחתי את תיק הבית ספר בצד , רק שלשום גיליתי שאמא שלי לקחה הכול וניקתה אותו ועל הדרך גם זרקה דברים והחרימה לי ספר אחד שהוא חילוני והיא לא מרשה לקרוא אותו.
אתמול בלילה חיפשתי את הסיפור שכתבתי (24 דפים שכתובים משני הצדדים) ולא מצאתי אותו , ה]כתי את כל הספריה ולא מצאתי ברגע שהבנתי שהיא פשוט זרקה אותו, את כל מה שעבדתי עליו בשבועיים האחרונים וחשבתי עליו , היא פשוט זרקה , משהו שהבת שלה כתבה , היא פשוט זרקה לפח! התחלתי פשוט לבכות וכולם ישנו אז לא היה אף אחד שישמע , בכיתי כשעה ומשהו והלכתי לישון עם דמעות .
היא פשוט לקחה את האמון שלי בה קימטה לו את הצורה , דרכה עליו וקרעה אותו
ההרגשה שאין לך פרטיות , זה הכי גרוע בעולם למתבגר ואני מרגישה כל כך חשופה .
ששאלתי אותה בארוחה לפני שגיליתי שהיא זרקה אותו למה אין לי פרטיות , היא ענתה לי שאין פרטיות בבית , כולם עם כולם ושאני אתחתן תהיה לי פרטיות.
היום לא קמתי לאוכל ולא דיברתי איתה , יצאתי לחברות ושחזרתי בערב התחלנו לריב ושצעקתי עליה למה היא זרקה את זה היא אמרה לי "לא זרקתי שום דבר" וכשביקשתי ממנה להביא לי את זה היא התחמקה ואז בסוף אמרה לי זרקתי את זה , אמרתי לה "אם הייתי יכולה להקיא עליך הייתי מקיאה, פשוט גועל נפש מה שעשית" היא לא ענתה ואמרתי לה שאני שונאת אותה , אחר כך היא לא הפסיקה לדבר על מה שיש לי בראש ולהגיד לי שזה מזעזע ושאני טמאה ושיש לי שפה זולה וכל פעם שיש לה משהו ואפילו הבית מבולגן היא מתחילה לבכות , פשוט נמאס לי! למה לעזאזל היא פתחה את זה ? למה היא קראה את זה בכלל ? איזו זכות הייתה לה להיכנס לקודש קודשים שלי פשוט לפרוץ אותו ולקמט אותי לחלקים קטנטנים ?! אני כל כך כועסת ואני מרגישה כל כך רע על מה שאמרתי לה כי אני אוהבת אותה מאוד , אבל אני לא מצליחה לסלוח על מה שהיא עשתה לי ולא מוכנה לדבר איתה . מה לעשות ?
התגובה שלי הייתה מוגזמת ? עבדתי על זה כל כך הרבה זמן .