מאש שאני מכירה את עצמי תמיד הייתי חייבת להיות שונה בהכל.
כל הבנות היו לובשות שמלות וחצאיות ורק אני הייתי חייבת ללכת בחולצה ומכנסיים.
כולן אהבו וורוד ורק אני שחור.
תמיד הייתי שונה. תמיד.
אני רואה את העולם בדרך אחרת מכל אחת בגילי או בכללי, אני רואה הכל כל כך שונה.
יש כאלה שרואים את השמש בתור משהו נעים שמחמם את העור שלנו כשאנחנו בחוץ, אני רואה את זה כמנורה ענקית ששורפת לי את העור.
אני רואה הכל שונה.
תמיד הרגשתי שכולם סביבי כל כך טיפשים, מה שלקח להם שעה להבין לרח לי פחות מחמש דקות להבין.
יכולתי לראות מי משקר לי ומי אומר לי אמת רק מלהסתכל על העיניים שלו.
כל הבנות אהבו את אותם שירים וגדלו על אותם דברים, רק אני הייתי הילדה שאהבה את הביטלס ואת כל הדברים האלה, אף אחד לא הבין מי הם בכלל.
גם מהממש התחלה של הבית ספר לא היו לי הרבה חברים, רק כמה בודדות, שהן היו הבנות השקטות שלא מדברות עם אף אחד, אבל רק איתי הן דיברו.
תמיד היה לכולם פתיחות איתי, הייתי מכירה מישהי ושנייה אחרי זה היא הייתה מספרת לי את כל החיים שלה, שהייתי שואלת למה אמרו לי את כל זה אז הן היו אומרות לי שהן פשוט מרגישות שאני אחת שיכולה להבין כל דבר, והן צדקו.
כולם היו באים אליי לספר לי סודות, חלקן בכלל אל היו סודות, ואני הייתי צריכה לשמור אותם, זה טיפשי לדעתי, אם זה סוד אל תגלה לאף אחדת גם לא לחבר הכי טוב שלך.
בכל מקרה, נמאס לי כבר להיות אני.
יש לי הרבה אמפתיה לאנשים, אני רגישה יותר מדי.
אני רוצה להיות נורמלית, אני לא מיוחדת, אני מוזרה. אני שונאת להיות ככה!
אני רק רוצה להיות יום אחד כמו בן אדם רגיל, משועשעת בקלות, להבין הכל בקצב רגיל ולראות את העולם כמו שכולם רואים אותו.
מה לעשות? אני לא רוצה להיות ככה יותר!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025