יושבת בבית כבר שנה בלי עבודה, לא יודעת מה לעשות

אני ממש בדילמה ולא יודעת לאן לנתב את חיי והייתי שמחה אם מישהו יוכל לעזור לכוון אותי קצת .
עברה עליי שנה דיכאונית למדי.. שנה שבזבזתי את עצמי בישיבה בבית בחוסר מעש. זה לא שלא רציתי לעבוד, רציתי.. פשוט נכנסתי לדיכאון תהומי ולא יכולתי להרים את עצמי. לא ראיתי טעם לקום ולנסות.. בעקבות הדיכאון גם ניתקתי את כל הקשרים החברתיים שלי. לא נשארו לי חברים בכלל. אולי רק מכרים של שלום שלום.. (אני גם לא רוצה לחזור לחברים הקודמים כי הבנתי שהם רק עשו לי רע ועדיף היה לנתק מהם קשר)

כשהתחילה השנה החדשה עשיתי הסכם עם עצמי שלא משנה מה, אני חייבת להתחיל במשהו ושהשנה הזאת לא הולכת להראות כמו השנה שעברה. אז נרשמתי ללימודים בתור התחלה.. אני לומדת כבר חודשיים בערך אבל ממש קשה לי להשקיע (למרות שיש לי הרבה זמן פנוי כי אני עדיין לא עובדת..) חשבתי למה זה ככה? איך זה שיש סטודנטים שגם עובדים וגם לומדים ועדיין מוצאים זמן להשקיע?
אז חשבתי שאולי אם אני אתחיל לעבוד אז תהיה לי יותר מוטיבציה להשקיע בלימודים כי אני ארגיש שאני לא מבזבזת את הזמן "רק" על לימודים.. נכון, זה נשמע מוזר, אבל יש בזה היגיון כלשהו בעיניי.

אני גרה באזור די בעייתי מבחינת הצעות עבודה ותעסוקה, ולפני כמה ימים מישהי שאני מכירה הציעה לי לעבוד במעברים (בידוק בטחוני) וביררתי מולם את הפרטים. זאת עבודה די אינטנסיבית של 8 שעות משמרת (ואפשר גם 12) אבל צריך לקום בשעות ממש מוקדמות (3 בבוקר) ומדי פעם לתת שבתות.
התשלום הוא נחמד (29 ש"ח לשעה) אבל מה שקורץ לי יותר מהכל זה הקטע של החברה.. יש שם חברה צעירים בני גילי פחות או יותר ודואגים לי להסעות ולאוכל.. בקיצור, עבודה מסודרת מכל הבחינות.

עכשיו אני ממש בדילמה ואני לא יודעת אם לקחת על עצמי את העבודה הזאת כי צריך להתחייב ולחתום בשבילה לפחות לשנה וחצי.
אני לא יודעת אם באמת אוכל לעמוד בשעות הלא שגרתיות האלה ואם אצליח לשלב יחד עם זה גם לימודים.. אני מפחדת שהלימודים ידפקו לי בגלל זה.
זאת מסוג העבודות שלא משאירות לך יותר מדי זמן לחיים... זה נטו לחיות מעבודה לעבודה. לא יהיה לי זמן לחדר כושר. לא יהיה זמן לדברים אחרים....

מה אתם אומרים? ללכת על זה או לחפש עבודה אחרת יותר קלילה שתשאיר לי יותר זמן פנוי?