התאכזבתי מאהבה, להילחם או לוותר?

הכרתי בחור שגדול ממני ב 13 שנים לפני שנה בערך..
היתה בנינו כימיה מדהימה , אנחנו נורא דומים אבל באותה מידה נורא שונים וזה מה שמשך אותי אליו ואותו אליי.

התאהבתי בתחילת הקשר ממש...
אף פעם לא היה לי חבר רציני , תמיד חיפשתי משהו ספציפי בהרגשה הפנימית לכן לא התפשרתי עם אחרים אבל היו בו את כל התכונות הנכונות שהרגשתי שהיו חסרות לי בגבר.

אפילו שאני צעירה עדיין והכל עוד לפניי , כבר על ההתחלה עברו בי מחשבות שיכול להיות והבנאדם הזה זה הבנאדם שאני מחפשת לכל החיים.

אבל במהלך הקשר / לא קשר הזה (נורא מסובך) היו הרבה חילוקי דעות , אי הבנות , לכן הרבה פעמים היינו מנתקים את הקשר ואז חוזרים להיות בקשר זה יכול היה לקחת גם חודשים של נתק.
כאילו כל פעם אנחנו חוזרים לאותה הנקודה..
מנסים , מנסים ולא יוצא.

כמובן שלא נתתי לו להרגיש שאני מאוהבת בו או משהו .. כי פחדתי , אבל הוא כן ידע שהוא חשוב לי ושאני כיף לי איתו ושאני מעריכה אותו..
רק שהוא מהאנשים האלה שלא נותנים לך להבין דבר!! עד היום בעצם אני לא יודעת בוודאות מה הוא הרגיש /מרגיש כלפיי..

עכשיו אנחנו שוב בנתק , וכאילו די..נימאס .. מצד אחד אין לי כבר כח לזה ואני כל כך רוצה לעבור הלאה!
מצד שני אני פשוט לא מסוגלת , אני באמת לא רוצה אף אחד חוץ ממנו!
אני משווה כל אחד ואחד אליו , ואף אחד לא מספיק טוב.

הוא , יש לו אגו של 10 דברים בגוף אחד..
גם אם הוא ממש ממש רוצה לוקח לו זמן כדי לעשות את הצעד הראשון.
יש לו גם פוזה..
פיצול שכזה... נגיד אם הייתי מתקשרת אליו או כותבת לו הודעה אחרי ריב כלשהו יכול מאוד להיות שבהתחלה הוא היה מתנשא מעליי ואומר לי ביייייי אז הייתי מחזירה לו ב "ביייי " אחרי כמה זמן הוא היה כותב לי לבד.

בקיצור מבלבל ...............

עכשיו אנחנו בנתק שוב של כמה חודשים ..
אבל בזמן האחרון התחלתי לקבל שיחות לטלפון מכל מיני מספרים ..
הפעלתי קצת את השכל , עשיתי קומבינה ואני יודעת בוודאות שאלה היו טלפונים מאנשים שקרובים אליו , שהיו מתקשרים ואומרים שזה "בטעות".

ויש לו סטטוסים על אהבה ניכזבת כל הזמן ..
והוא רווק עד עכשיו..

וכל המחשבות האלה , אין מה לעשות אבל עדיין נותנות לי תקווה כלשהי..

ואני לא יודעת מה כבר אפשר לעשות ?

רק שתבינו , הוא יכול להיות ממש מגעיל אליי , ויכול להיות הכי מושלם שיש.

איפה האמת ? מה לעשות ? להתגבר? איך? או שיש לכם פתרונות להחזיר אותו איכשהו.

אולי הגברים שבינכם יבינו את ההתנהגות שלו ויסבירו לי מה הוא מרגיש אולי?
אולי הוא מבולבל או מפחד?

(הרי אם לא הייתי חשובה לו באיזשהו מקום .. או לא היה חוזר - נותן לי לחזור כל פעם במשך שנה..)

לסיפור הזה אין סוף , אף פעם את ההרגשה הזאת שזהו , זה ניגמר.