לחבר שלי אין חברים - זה ממש מפריע לו! כואב לי

אני אתחיל בזה שאני לא יודעת איך להביע את עצמי בנושא הזה כל כך, אני מקווה שתבינו אותי :)
אני וחבר שלי מכירים שנה וחצי וכבר תשעה חודשים ביחד. אנחנו באים ממקומות נורא שונים, יש בנינו הבדלים ענקיים אבל אנחנו מאמינים שהאהבה שלנו תעזור לנו להתגבר על זה. הזוגיות שלנו מדהימה. לא יכולתי לבקש טובה יותר. :)
חבר שלי גדול ממני בשנה ובחיים שלי לא הכרתי או חשבתי שאכיר בן אדם מגוון ומדהים כמוהו.
תמיד הוא היה כזה- דומיננטי, חכם, מצחיק, יפה, ישיר, כן, יודע מתי לומר ומה לומר. אחד כזה שכולם רוצים להיות סביבו, אחד שמוקף במאה חברים שרק רוצים ללמוד ממנו ובמיליון בנות שפותחות לו רגליים רק כדי להרגיש מהי אהבה.
אני אשקר אם אני אגיד שהוא לא רצה את זה או לא אהב את זה, הוא בעצמו אומר ש'היה לו נוח'. לאיזה גבר לו?
מה שכן, הוא בחיים לא השלה שום בחורה שהייתה לו, לא שיקר, ולא רימה. הוא גם לא הרשה לעצמו לשכב עם אף אחת מהן, כי הוא כזה, מאמין ברומנטיקה.
וכשאני באתי, הוא פינה הכל בשבילי (אני לא אגיד שזה היה קל, היו הרבה מעידות ופי מאה יותר קשיים), ככה שיצא שהוא קצת התרחק משם, וקצת מפה, ומהחברים, ומהידידות, ומהכל. אני מודה, זה הרבה באשמתי, החבר הכי טוב שלו לא אהב אותי, אני הסיבה שנוצר המרחק הזה בניהם.
ואחרי כמה חודשים, שהוא ניסה להחזיר את הקשר כבר זה היה כל כך שונה שזה לא המשיך יותר מחודש.
בינתיים הוא שומר על קשר עם שני חברים שלו (שלא לומדים איתו, אז קצת קשה).
הוא מרגיש בודד בהפסקות, ובכללי הוא מרגיש לבד. מאחד שהיו לו לפחות שלושה מקומות לעבור בהם בערב אחד, הוא מגיע לזה שזה או איתי או לבד בבית או עבודה.
מתסכל אותו שהוא כל כך חברותי, הוא מתחבר בשנייה לאנשים, הוא לא ביישן, הוא לא מתנשא. באמת, הוא כל כך טוב- ובכל זאת הוא מרגיש לבד.
וכמה שאני אגיד שאני איתו, זה לא באמת ימלא את החסך הזה, ואני מבינה אותו. וכואב לי שככה הוא מרגיש, כואב לי שהוא מרגיש בודד.
אני באמת רוצה שיהיה לו טוב, שיהיה לו הכל מהכל- שהוא ירגיש שהוא ממצא את עצמו, שטוב לו. שכיף לו.
מה אפשר לעשות? איך אני יכולה לעזור לו? איך הוא יכול לעזור לעצמו?
חפרתי רצח, אבל זה באמת מעיק עלי. תודה :)