מרגישה שהמוטיבציה שלי בצבא יורדת

שלום לכולם . :)
קצת רקע עליי..
התגייסתי לפני שלושה חודשים לתפקיד סמבצ"ית בפיקוד העורף.
הרבה לפני הגיוס המוטיבציה שלי לשירות משמעותי ואפילו לקצונה הייתי גבוהה מאוד,
יש לי נתונים נמוכים (קבא 40 דפר 40) שלא מתאימים לי כלל
הייתה לי את הבחירה לא להתגייס ..אבל אני בחרתי בצבא וברצון להוכיח את עצמי עד כמה שאפשר
התגייסתי לתפקיד הכי טוב שהיה מוצע לי יחסית לנתוניי ..ושמחתי מאוד
עברתי טירונות של חודש,לא הכי קלה בעולם אבל עם זאת נהנתי בטירוף והרגשתי שאני מוכיחה את עצמי ואת יכולותיי ,
לאחר מכן עברתי קורס שהתמשך גם כחודש..
לפני הטירונות לא ידעתי שאני מיועדת לפיקוד העורף ,ודי קיוותי לקבל ח"יר
לעומת זאת הייתי עם גישה טובה לאורך כל הדרך ונהנתי גם בקורס, וכמובן הרגשתי שהצלחתי בו ..
אלו היו חודשיים מדהימים שבו למדתי המון ,גם על עצמי וגם על אחרים ..
הכרתי חברות אמת .. נהנתי המון
אבל כמו כל דבר טוב זה בסוף נגמר .. הגעתי לבסיס שאני אמורה לשרת בו ואני סובלת מיום ליום .
הבנות שאיתי בסדיר הן הבנות המעטות מהקורס שפשוט לא הסתדרתי איתן ..
אני לא מצליחה למצוא איתן שום אינטרקציה ובאמת שניסיתי..
הן אטומות, ורעות לא רק אליי אלה גם אחת אל השנייה והן עוד קוראות לעצמן חברות ..
אין לי איתן שום נושא שיחה משותף,ומעבר לזה, אין אף בן אדם אחר בבסיס הזה שאני יכולה להגיד שבשבילו שווה לי להישאר
כל ההרעלה שעשו לנו על פיקוד העורף פשוט נעלמת לה כי אני מסתכלת על הקצינים פה והם נראים לא מרוצים מהתפקיד שהם הגיעו אליו
שלא לדבר על החיילים הסדירים פה שיוצאים ברבע ל4 כל יום.
אני רוצה להביא על ידי ביטוי את היכולות הרבות שלי בצבא ואת התרומה הרבה שאני יכולה להעניק לה,אני רוצה להגיע לסיפוק עצמי שעשיתי את כל מה שביכולתי בתפקיד שאני נמצאת בו בצורה הטובה ביותר
אני רוצה למצות את התפקיד שלי על הצד הטוב ביותר ולצאת לקצונה
אבל אני לא יכולה כשהסביבה שאני נמצאת בה לא מתאימה לי ,וכשאני לא מרגישה חופשית לפעול על פי מה שאני חושבת לנכון
המצבים האלה נועלים אותי. משתיקים ומדכאים
במשך חודשיים כל עוד הייתי בסביבה תומכת ועוזרת ,של חברות מדהימה ,המוטיבציה שלי רק עלתה ועלתה
הרגשתי שמסתכלים עלינו בתור בני אדם והמעשים שלהם נטו . הרגשתי שאני נמצאת בכמה שלבים מעל כולם
ובסדיר אני מרגישה שמסתכלים על המספרים שלנו , כי ברור שלמישהי שיש קבא גבוהה יציעו לה קצונה בלי להתלבט בכלל ואותי אפילו לא ישאלו.....
אני רואה חברות שלי מהתיכון שמשרתות בתפקידים אחרים וכמה שהן נהנות ואני תמיד חושבת שיכלתי לעשות כל תפקיד בצבא לולא הנתונים האלה..
ואני יודעת שהקב"א לא משקפת אותנו . . . הבנות שאני משרתת איתן נמצאת ברמה הכי נמוכה מבחינתי בתור בני אדם
ואני יודעת שאני יותר טובה מהן ..אבל המצב הזה מדכא אותי
יש לי את האפשרות לעבור לבסיסים אחרים שבהם יש לי חברות מהקורס ואני תמיד חושבת שאם אני יחזור להיות בחברתן אני יהנה יותר
וככה יצליח להוכיח את עצמי ,
אבל מצד שני מי יודע אם אני יתחרט על זה? ומהבסיס שלי מאוד קשה לצאת ולעבור למקום אחר..
לא יודעת אם זה יהיה שווה את זה..אני מפחדת שיירד לי לגמרי מקצונה ,אני רואה את עצמי הרבה זמן בצבא ואני לא רוצה לחשוב שזה לא יהיה נכון... :(