קודם כל, אתחיל בזה שאני לא ממש בחור יפה, אבל משתדל לפחות לא להראות דוחה. ממש לא אחד שבנות נופלות עליו או איזה רודף שמאלות.
שנית, הסיפור: יש סטודנטית שנראית פשוט על הפנים (ממש! לא רק שהיא חנונית עם משקפיים שזה לדעתי דווקא יכול להיות נחמד, אלא פשוט- כיעור אמתי שמשלב בין היתר גם חצ'קונים ועיניים קטנות מדי), שפעם ישבתי לידה בשיעור והחלפתי איתה איזה כמה מילים שבעיקר קשורות לשיעור.
עכשיו כל פעם כשאני נכנס לכיתה או חולף לידה היא מתחילה לבהות בי! אני לא רוצה להחזיר מבט כי אז יתכן שהיא תחשוב שאני זורם, ואז אני אגרום לה ליותר נזק נפשי.
פעם אחת היא גם פנתה עלי (בתירוץ של לימודים) ונראתה די מתרגשת מלדבר. אני עניתי בצורה מנומסת, והיא הייתה נורא נבוכה שלא יודעת לאיפה להמשיך את השיחה אחרי שקיבלה תשובה עניינית.
אני לא יודע מה אני עושה. אני לא אדם מרושע, ואני לא יכול להגיד "תפסיקי להסתכל לכיוון שלי, את מכוערת.". אני לא יכול להתיידד איתה מתוך רחמים- לדעתי זה צבוע ואכזרי. מה הפתריון המוסרי לסוגיה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025