אני בדיכאון? אני סובלת מאלימות סלקטיבית?

שלום לכולם ותודה מראש על התשובות. כבר 6 שנים ( עוד מעט 7 ) שאני יושבת בכיתה בצד לבד אולי לפעמיים אני עם החברה היחידה שלי כמה שאפשר לקרוא לה חברה ( לא נכנסת לזה עכשיו ) ושומעת את האחרים צוחקים אלי. ולפני שתתחילו לכתוב למה את לא הולכת לאחרים וכל מיני כאלה אני רוצה להגיד לכם שאלוי והיה לי את האומץ הזה אבל לצערי אין לי את האומץ הזה ואני אפילו לא יודעת למה אבל אולי בגלל שאני סובלת מתופעה שקאורים לה אלימות סלקטיבית ( אבל אני לא בטוחה בזה עוד איך אפשר לדעת בדיוק? ) . כל יום אני בוכה על כל הדברים שאני סבלתי/סובלת/ על זה שלא יכולים לקבל אותי כמו שאני וכאלה. רזיתי 12 קילו במהירות בלי שעשיתי שום דיאטה למורת שהתאבון שלי יורד זאת אומרת מספיק לי איזה כריך אחד ליום שלם ובגלל זה אני אוכלת בכוח ארוחות נורמליות. אני לא מעיזה לדבר עם זה עם מישהו אחר ככה שאני שמחה שאני יכולה לכתוב פו בתור אנונימית ( ניסיתי כבר כמה פעמיים לדבר עם הפסיכולוגית אבל בשנייה האחרונה אני תמיד מתחרטת). לצערי מתי שממש נמאס לי אני חושבת על התאבדושלום לכולם לפני שישאל את השאלה שלי אני יציג את עצמי שמי סיון ואני בת 17 עוד מעט 18. כבר 6 שנים ( עוד מעט 7 ) שאני יושבת בכיתה בצד לבד אולי לפעמיים אני עם החברה היחידה שלי כמה שאפשר לקרוא לה חברה ( לא נכנסת לזה עכשיו ) ושומעת את האחרים צוחקים אלי. ולפני שתתחילו לכתוב למה את לא הולכת לאחרים וכל מיני כאלה אני רוצה להגיד לכם שאלוי והיה לי את האומץ הזה אבל לצערי אין לי את האומץ הזה ואני אפילו לא יודעת למה אבל אולי בגלל שאני סובלת מתופעה שקאורים לה אלימות סלקטיבית ( אבל אני לא בטוחה בזה עוד איך אפשר לדעת בדיוק? ). כל יום אני בוכה על כל הדברים שאני סבלתי/סובלת/ על זה שלא יכולים לקבל אותי כמו שאני וכאלה. רזיתי 12 קילו במהירות בלי שעשיתי שום דיאטה זאת אומרת מספיק לי כריך אחד או שתיים ליום שלם ובגלל זה אני אוכלת בכוח ארוחות נורמליות. לצערי מתי שקורה לי משהו ממש קשה אני חושבת על התאבדות ועל כמה טוב היה אחרים בלעדי ובכלל למי אני היה חסרה ); ואני לא יודעת אם זה קשור אבל הרבה אומרים לי שאני עצובה ואחרי שאני מספרת להם נגיד למה הם ממשיכות אלה לצחוק וזה והמורים הם לא עושים עם זה כלום בגלל זה החלטתי שלא מספרת לאף אחד.

טוב אז זהו ותודה מראש על העזרה