רוצה לעזוב את הבית אבל מפחדת מהחיים...

אז ככה: אני בת 19 עם שתי אחים אחת בת 17 ואח בן 15, הורים גרושים אבא גר בירושליים ואנחנו מאזור המרכז. המצב הכלכלי טוב בבית, החריצות שלי מגיעה לרמות שיותר גבוהות מאמא שלי ואני חושבת שבלעדי הבית היה קורס.
ז"א, אני דואגת לכל הטיפולים הבסיסים בבית ואמא שלי דואגת לתשלומים/האוכל וכל מה שהורים אמורים לבסס אותם. לפעמיים אני עוזרת לה בקניות, מוציאה מכספי ומביאה לבית. אני נמצאת במסגרת של שירות לאומי, במקביל עובדת פעמיים בשבוע כדי לחסוך קצת יותר. הכסף וההיתרה שנמצאת לי כרגע בחשבון טובים מאוד, הגיע למצב שהבנק הציע לי הצעות מתוך אינטרסים שלהם וכמובן שסירבתי. אני לא בחורה בזבזנית, אני מוציאה לדברים החשובים ביותר. אני משלמת על הפלאפון שלי בנוסף ודואגת לצרכים שלי בעצמי, אני לא צריכה עזרה בכלום. אני לא עוזרת בבית כי המצב רע ובגלל שאימי חד הורית, אני אוהבת את זה וזה מה שעושה לי טוב.
אגיע לבעיה, אני והאחים שלי בחדרים משותפים ז"א יש מיטה נפתחת שלי ושל אחותי ובצד יש את החדר של אחי. לפני בערך כחודש אמא שלי ואחותה החליטו שיעשו לנו שינוי בחדר, שכל אחד יהיה בחדר נפרד בלי הפרעה של אחד השני. אחותי נוהגת לקחת לי בגדים ולהשתלט לי על הדברים, אני חוזרת מהעבודה לפעמיים מאוחר ומדליקה אור ומתחיל מריבה וכל מיני סיבות למיניהם שמצריכות שינוי. עכשיו יש את החדר של אחי שמעורב עם שלנו, החדר שלו עוד קטן ומספק אותי, ארון יפה ומוכן, שידה שרק אצטרך לקנות, מיטה ואולי מחשב כי הוא עובר לחדר אחר. עכשיו אחותי בת ה17 מתחילה לריב "אבל אני צריכה פרטיות, יש לי חבר וזכותי לקבל זאת" וגם לי יש חבר, אז מה?
והחדר השני יותר גדול, יפתחו ביניהם חדר והיא תצטרך כל רגע לעבור מהחדר שלי לסלון?
אני תכננתי שהחדר של אחי יהיה שלי, לנעול את החדר כשאצא וככה יישמר לי הפרטיות.
החבר לא משנה לי, לחבר שלי יש חדר לבד ומבחינת אינטימיות אנחנו מסודרים, בגלל חבר שלה אני צריכה לספוג את המריבות שמתהלכות בבית? היא ילדה ילדותית ומבולגנת, הבגדים שלה זרוקים על הרצפה כולל ש.ב וכל מיני קשקושים.
אמא שלי עוד באה בגישה של "היא תהיה בחדר שלו ולא את" למה? כי אצטרך לממן לעצמי את המיטה, הספרייה וכל מה שאצטרך. אז מה? יש לי כסף, אחותי לעומתי לא עובדת וצריך לממן אותה. בחדר השני יש טלוויזיה, מחשב ורק אולי להוסיף ארון ומיטה שארצה לקנות אז מה ההבדל, כמעט אותו הוצאה. אקצר ואסכם, אמא שלי לא רוצה לשמוע מהעניין ומה שהיא בוחרת היא בוחרת, אני כ"כ רוצה לעבור לדירה שכורה ונמאס לי לריב על העקרונות שלי אני פוחדת לצאת, כל התשלומים שאצטרך לשלם אחר כך מלחיצים אותי ואני מעדיפה לעשות זאת כבר אחרי שהחבר שלי אשתחרר משירותו הקרבי ואז נחליט לשכור, יש לנו ציפיות ביחד. כרגע אנחנו חודשיים אבל בסדר, ככה מתחיל קשר והוא עוד יפרח אני מאמינה. צריכה את העצה שלכם, באמת שאין לי כוח להתבסס על החלטיות בבית ואני לא בנויה לזה. מה הייתם עושים במקומי?
תודה וסליחה על התיאור הארוך (: