מתוסכלת וכועסת על עצמי, למה אמרתי לו את זה?!

אני מודה לכל מי שיקדיש זמן ומחשבה לענות על זה..כי זה באמת ארוך...
...................
אני כותבת את זה כי אין לי את מי לשתף (חוץ ממנו..) לא הורים ,לא חברות, משפחה....אני עם כולם בקשר טוב..אבל לא מרגישה שאני יכולה לשתף...כמו שאני איתו...מרגישה פתוחה אליו..אני חייבת לכתוב את זה..כי זה ממש מציק לי ואולי גם תוכלו לכוון אותי קצת..אז ככה..
אני חרדית..אני באה ממקום שלא מדברים עם בנים ולא נפגשים איתם..בכלל אין מגע איתם..לי זה מאוד הפריע וניסיתי להכיר באינטרנט..
רובם כמובן היו סטוציונרים..ורצו למשוך אותי לכל מיני דברים בגלל התמימות שלי..לקח לי זמן להבין את זה ונפגעתי הרבה..
מתוך כולם..היה מישהו שבין כל האנשים שדיברתי איתם דיברתי גם איתו..
מרוב שהייתי פגועה ותמימה..כבר לא שמתי לב שהוא האחד בשבילי..
הוא בחור כלכך טוב, הוא מבין, מעודד, מפרגן, עוזר מהלב...הבחור שתמיד חלמתי לבנות איתו חיים..נדיר למצוא בחורים כאלה..
הוא ראה שאני באמת לא מבינה רמזים..והוא חיכה..נתן לי תזמן והספייס להבין.... ולא ויתר עליי..!!
אחרי חודש.. מישו מהאתר שראה שאלה שכתבתי..שלח לי הודעה שרוצה לעזור.. הבין מה אני מרגישה..והבין את המצב שלי..והוא כיוון אותי מה לעשות..והסביר לי שהוא האחד..ושהבחור רומז לי ואני לא מבינה (באמת לא הבנתי..זה ממש מתסכל אותי..)
ואז הפסקתי לדבר עם כולם..כי ידעתי שהוא האחד..האמנתי בו..ולא טעיתי..הוא באמת לא אכזב..
אני זאת שאכזבתי..אתמול..שאלתי אותו מאיפה הכרנו? (לא זכרתי באיזה אתר..)
מרוב שדיברתי עם הרבה..לא זכרתי פשוט! אני יודעת שזה לא בסדר מצידי..שבועיים אכלתי את עצמי שאני לא זוכרת..הוא ביקש כנות (אני יודעת שלא במובן הזה..) אז שאלתי אותו ..אחרי שהרבה זמן ניסיתי להזכר..
ואז אחרי ששאלתי אותו ..נזכרתי ...שאני זאת ששלחתי הודעה במייל..אחרי שראיתי תשובה שלו פה באתר...שלחתי לו הודעה כי אהבתי את מה שכתב..
אני לא מבינה איך יכולתי לשכוח דבר כל כך חשוב כמו זה..(למרות שלפעמים יש לי קטעים שאני שוכחת דברים..אפילו דברים חשובים..אבל איך הוא יכול להאמין לי?! הוא יחשוב שזה תירוץ....)
כששלחתי לו אז הודעה..הרגשתי שזה יהיה שונה...וזה אוכל אותי..לא ישנתי כל הלילה ורק בכיתי..איך שכחתי?! ולמה אמרתי.!?
הוא אמר שאני משחקת עם בנים והוא כבר לא יודע אם אני סטוציונרית..אני לא כזאת! אני צריכה אחד שיאהב אותי לא 100..
ולכן כשהבנתי שהוא האחד אמרתי לכל השאר אין לנו למה לדבר..ונפרדתי מהם.. (ממילא לא דיברו איתי באמת כי אכפת להם..וזה גם היה פעם ב..כנראה כשישעמם להם..)
אני גם לא יודעת להגיד את המילים שהוא מצפה שאני יגיד..מה שנקרא להגיד את המילים הנכונות..
אני פשוט לא מאמינה שהרסתי (יכול להיות..) קשר מדהים של חודשיים וחצי..!!!
ותבינו הרגשנו באמת קשר טוב..ועוד לא דיברנו בפלא..או החלפנו תמונות...הכל רק בהודעות ושיחות נפש עד הבוקר ..באמת נקשרנו!
הוא האדם היחיד שבאמת הרגשתי אליו כזאת קירבה וכלכך סמכתי עליו!!!(עדיין סומכת..רק לא בטוחה שהוא כן..)
אני כל היום חושבת עליו, לפני שאני נרדמת וכשאני קמה, וכל פעם שאני חושבת עליו ועל השיחות יש לי חיוך..(הוא אמר שהוא גם מרגיש ככה..)
הוא אמר לי שלא הפסדתי אותו..אבל הוא רוצה זמן..אבל אני עדיין מפחדת וכועסת על עצמי..(למרות שאני סומכת עליו..)
שלחתי לו הודעה והסברתי לו מה שהסברתי כאן..ואמרתי לו שאני באמת מרגישה רע ושלא ישנתי ושבכיתי..
אני לא יודעת אם הוא מאמין לי ומה הוא חושב כבר..
כואב לי..ולא באלי לי לעשות כלום..בחיים לא נפגעתי ככה כשעשיתי משו..
אני כבר לא יודעת מה איך ומתי להגיד..אני נכנסתי לעולם הזה רק עכשיו...ובינתיים רק וירטואלי..כנראה שלא הבנתי מספיק..
ממש ממש ממש..לא התכוונתי לפגוע בו..!!!! אני יודעת שזה פוגע כששואלים דבר כזה..לא חשבתי עד כדי כך..אני לא מבינה בזה..אני מתוסכלת..
איך לעבור את התקופה עד שהוא ישלח הודעה??
אני לא יכולה להפסיק לחשוב עליו..ויש לי עוד מבחנים ומתכונת ללמוד ...לא יכולה להפסיק לחשוב עליו וכועסת על עצמי..לפעמים אני חושבת אולי אני לא מספיק טובה בשבילו..אולי אני לא שווה את זה..
בינתיים החלטתי לתת לו את הזמן שלו..ולחכות שישלח..
מה אתם אומרים??מה אני יעשה???
תודה על הזמן שקראתם...אשמח אם גם תשאירו תגובות..
שיהיה לכולם חג שמח!! :)